רס"ר עמרם - אברהם אורקו ז"ל

קורות חיים

בן אצדה ותפרה.

נולד י"ח באדר ב' התשמ"ד, 22.3.1984 בעיר אשקלון.

לימים עברה המשפחה להתגורר בעיר באר שבע, שם גדל.

בן יחיד, אמצעי, ל- 2 אחיות-שושי וחגית.

שמו הרשמי הוא אברהם אך בהמשך קיבל שם נוסף וכולם קראו לו עמרם או בקיצור עמי.

עמרם גדל במשפחה חמה ואוהבת עם אם שמשקיעה בו ובאחיותיו את כל מרצה.

עמרם היה ילד יפה, נבון ושובב.

בביה"ס היסודי למד ב"גבים" בבאר שבע ובלט בשל יכולותיו הלימודיות. המחנכת שלו דאז ציינה בפני האם שהוא בין התלמידים המצטיינים בכיתה.

הוא היה ילד חברותי ותמיד היה מוקף בחברים.

בכיתות ז-ח, למד בביה"ס בקיבוץ "חצרים" הסמוך לבאר שבע. הוא התאקלם במקום בקלות, וגם שם בלט בשל יכולותיו החברתיות. עד מהרה בלט כתלמיד טוב וכנער חברותי ורב קסם

את לימודיו התיכונים למד במגמת אלקטרוניקה במכללת "אורט" בגבעת רם ירושלים, ושכן בפנימיית "כרמית" (כיום-"עין כרמית"), בעקבות אחותו הבכורה.

בימי נעוריו הפך לבחור תמיר ובלט בשל גובהו.

כבר אז הראה יכולת מנהיגות וחבריו הרבים רצו לבלות בחברתו.

לימים, כאשר סיים את לימודיו התיכוניים ועמד לפני גיוס, ניסו סבו ז"ל ואמו להניא אותו מבחירתו להתגייס לשירות קרבי בשל היותו בן יחיד.

עמרם סירב בתוקף והיה בעל מוטיבציה רבה לתרום למדינה על הצד הטוב ביותר שכן התגייס כלוחם לגדוד "שקד" של חטיבת גבעתי שם כולם קראו לו "אבי".

המשפחה כולה, למרות החששות בשל השירות בעזה, תמכה בו והייתה גאה בו מאוד. בשירות הצבאי התקדם לתפקיד מפקד כיתה וסמל מחלקה.

מפקדיו העידו שהיה חייל חרוץ, בעל מוטיבציה, מסור ונאמן ואף קיבל תעודות הצטיינות והוקרה במהלך שירותו.

הוא היה מעורב בהיתקלויות ומבצעי לחימה ואיבד חברים ומכרים שנפלו בשדה הקרב והמשפחה כאבה את כאבו יחד אתו.

לאחר סיום שירותו הצבאי, עבד בחברת אבטחה אזרחית, אך לאחר מס' חודשים החליט לחזור למדים הצבאיים והתנדב לשירות הקבע בצה"ל.

את השירות התחיל כקצין ניהול של סיירת גבעתי, לאחר מכן הועבר לתפקיד רס"ר משמעת חיל הרפואה בצריפין ובאחרונה שירת כרס"ר משמעת גדוד הסיור של חטיבת גבעתי.

מפקדו העיד כי "אברהם היה אדם ונגד משכמו ומעלה והיה דמות מובילה ומשמעותית בגדוד. הוא מילא את תפקידו בחריצות ובמסירות מתוך אכפתיות ונאמנות. אברהם היה מהדמויות הבולטות בגדוד, אהוב על הכל ומוערך ע"י הסובבים אותו."

במהלך שירותו בקבע, השתתף מס' פעמים כדגלן בטקס הדלקת המשואות באירועי יום העצמאות ובטקסים ממלכתיים נוספים.

עמרם שירת בשירות הקבע כעשור, אהב את הצבא, היה בעל שאיפות וחדור מטרה.

בין תחביביו נמנו השתתפות במרתונים והאהבה לספורט,מוסיקה, סרטים ובילויים בחיק המשפחה והחברים.

אהבה גדולה הייתה לו לאחיינים ובני הדודים הקטנטנים שזכו ממנו לפינוקים רבים.

עמרם היה מחובר לשורשיו ולמורשת העדה האתיופית, לשפה, מוסיקה, ריקודים, היסטוריה, מאכלים ומנהגים.

רב-סמל ראשון אברהם-עמרם נפל בעת מילוי תפקידו ביום כ"ז בחשוון תשע"ז (28.11.2016). בן שלושים ושתיים בנפלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בבאר שבע. הותיר הורים ושתי אחיות.

ספד מפקדו של אברהם-עמרם: "אברהם היה אדם ונגד משכמו ומעלה והיה דמות מובילה ומשמעותית בגדוד. הוא מילא את תפקידו בחריצות ובמסירות, מתוך אכפתיות ונאמנות. אברהם היה מהדמויות הבולטות בגדוד, אהוב על הכול ומוערך על ידי הסובבים אותו".

עמרם היה אדם שאהב את האדם באשר הוא אדם.

מעשי חסד, רוחב יד ונתינה היו מאפיינים בולטים באישיותו.

היה אדם שמח וחייכן.

המשפחה, החברים והקהילה כואבת את לכתו.

תנצב"ה.