קורות חיים
בן צפורה ומנוח אביוב (אביבי). נולד ביום ו' בניסן תרפ"ב (4.4.1922) בבאר-יעקב. הוריו היו ממייסדי המושבה הקטנה, שהיתה מוקפת כפרים ערביים עוינים ואביו שימש בה מוכתר.
ישראל היה "צבר" אמיתי, מעורה בחיי המושבה והחברה. כשהקימו הבריטים במלחמת העולם השנייה ליד המושבה בית-חולים צבאי מרכזי למזרח התיכון, התקבל שם ישראל לעבודה כשרברב ומסגר.
באחת משעות הצהריים של יום 20.5.1941, כשנחו כמה עובדים יהודים בחדר-המשמר של המחנה ליד באר-יעקב, טען חייל ערבי את רובהו, כיוונו אל ישראל, ירה ופגע בראשו. על אף מאמצי הרופאים להציל את חייו, מת ישראל מפצעו. אחר-כך התברר שהרוצח היה איש כנופיה, מאלה שהתנכלו ליישוב היהודי במאורעות תרצ"ו.
ישראל הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות באר-יעקב. בן 19 היה בנופלו.