קורות חיים
בן מנוח וצפורה אביוב, ממייסדי באר יעקב. נולד בט"ו בשבט תר"ף במושבה באר-יעקב. בן למשפחה ענפה מעולי 1909. למד בבית-הספר העממי המקומי והתמחה בעבודה חקלאית במשק. בן 15 כבר היה עובד עצמאי. עבד בשדה ובפרדס וכאורז פרי-הדר, אחר-כך עבר לעבוד במוסכים ולמד את מלאכת הנהגות.
מילדותו ידע לקשור קשרים עם הערבים אשר בסביבה. פיקחותו ועוז-רוחו עמדו לו לנצל ידיעה זו לטובת הישוב. בעל מזג טוב היה עליז תמיד, אהוב על הכל. בן 18 גמר קורס למדריכים, התגייס לנוטרות ושירת בנען. עם פרוץ מלחמת העולם השניה עבד כנהג בצבא האוסטרלי, בעיקר בדרום הארץ.
בשנת 1942 נרצח אחיו הצעיר על-ידי ערבים ומאז גברה בו עוד יותר ההכרה בהכרח הגברת כוחנו, ולכך התמסר בכל מאודו. אחרי מלחמת העולם עסק בהובלת פרי-הדר במושבה.
בקיץ 1947, כשהחריף המצב הביטחוני בארץ, הביא נשק מהנגב, כשנסע לשם מתחפש כערבי ובלוית בידואי. אחרי הכרזת או"ם ב-29 בנובמבר נבחר לועדת-הבטחון המקומית, אירגן את השמירה ואת הגנת המושבה. לא נרתע משום פעולה קשה והיה פעיל בביצוע פעולות מסוכנות. היה בין ארבעת מורי-הדרך לפלוגה שפוצצה את מפקדתו של חסן סלמה. מן הראשונים שנכנסו לרמלה. אחר-כך נקרא לשרת כמ"מ בחטיבת גדוד השפלה.
בצאתו עם מחלקתו למארב על-יד בית דראס, ביום ד' באלול תש"ח (8 בספטמבר 1948), שעה אחת אחר חצות-הלילה, פגע כדור אויב ברקתו ומת. נקבר ב-9.9.1948 בבית-הקברות בבאר יעקב. לפי פקודת המטכ"ל הועלה אחרי נפילתו לדרגת סגן.