נכתב ע"י אובי (אהובה) רז, אחיינתו של אברהם פלדקליין ז"ל ביום הזיכרון 2020:
שוב הימים האלו בשנה
שאתה נוכח יותר
שוב הימים האלו
בהם אני מסתכלת על אבא
ומודה לו על הבחירה
להמשיך לחיות חיים מלאים
לצד הכאב והחוסר
שוב הימים האלו בשנה
שאני תוהה
איך היו חיינו
אם היית כאן
אתה, דוד אברהם, אחיו היחיד של אבא
נפלת בגן יבנה בינואר 48
נולדת בגרמניה שלפני המלחמה
בן 3 , עלית לארץ עם סבא זאב וסבתא רגינה ז"ל
לראשון לציון כאשר הייתה עדיין מושבה
גרתם בחצר הפנימית ברחוב ירושלים
מאבא אנחנו יודעים
שהייתה לכם ילדות שמחה
הספקת לזכות באליפות ראשון בשחמט
(מועדון השחמט קרוי על שמך ועד לא מזמן אבא, אחיך, ניהל אותו)
הצטרפת להגנה
וכאשר פרצה מלחמת השחרור הפסקת את לימודיך
התגייסת לחטיבת גבעתי
נפלת יחד עם עוד 10 בני ראשון לציון
בכל שנה בערב יום הזיכרון (למעט השנה)
אנחנו נפגשים בגן ה 11 בראשון לציון
עם בני המשפחות (דור שני, שלישי, רביעי)
ביום הזיכרון ליד הקברים שלכם
באותה השורה בבית הקברות הצבאי
ומשם הולכים לבקר את סבא וסבתא
ומגלים איך הסירו עוד אות מהמצבה שלהם
תוהה אני
איך זה היה
להכיר את סבא וסבתא
אם היית עדיין עמנו
תוהה אני
איך היינו חוגגים יחד
את החגים, את החיים
תוהה אני
האם אבי,
אחי, הקרוי על שמך
היה בוחר בחיים שבחר
בשרות המדינה
אם היית עמנו.
איזו מערכת יחסים הייתה
בין ילדיך שלא נולדו
ואנחנו, ילדי אחיך
אבי, יעלי ואני
ובין נכדיך שלא נולדו
לילדינו, נכדיו של אחיך, אבא שלנו
ובין ניניך שלא נולדו
לנכדינו, ניניו של אחיך, אבינו
הבוקר, בחרנו
ליסוע עם אבא,
לאנדרטה של ה 11 בגן יבנה
אבא שלנו, אחיך יחידך
המורה הענק שלנו
לאנרגיה בלתי נדלית
לשמחת חיים
לחיים
אבא שלנו, אחיך יחידך
שגם עכשיו בימי הקורונה
ממשיך לחייך
למצוא מה משמח
ממשיך בפעילות הגופנית
למד לדבר בזום
שולח לנו שפע של סרטונים בווצאפ
יודע
דבר אחד או שניים
על חיים באי ודאות
על חיים בכאב
על חיים משתנים
אז דוד אברם
אחיו היחיד של אבא
שלא זכינו להכיר בעולם הפיזי
ואתה כל כך משפיע
על חיינו הפיזיים
שמור על אחיך
תמסור ד"ש חמה להוריך, סבא וסבתא
לאמא , אשתו של אחיך
שהספקת להכיר כילדה בחצר ברחוב ירושלים
וחבק אותם חיבוק אמיתי
שם למעלה אין לכם מגבלת מגע
אחיינתך הבכורה
אובי
ובתמונות בימים היפים אתה, סבתא רגינה ואבא שיבדל לחיים ארוכים