אלבום תמונות
נתקבלה הידיעה שנקבל מדריך. וזה היה דבר בלתי רגיל בשביל חברתנו. מדריך לא היה לנו שנים רבות. והנה באחד הערבים חכינו לרגע המאושר, שנראה לפנינו דמות של מדריך.
חושך היה מסביב, בחדר ישבה כל החבריא, והעינים נשואות לדלת. והנה הופיע בחורון ליד הדלת בחיוך על פניו והציג את עצמו: "אני יאיר". ברכתיו: "יאיר מזלך בכל השטחים!" ובאמת לא ארך זמן רב והוא הכיר את כולנו וחי עמנו כאילו היה אחד משלנו.
לאחר שקבלנו את יאיר בתור מדריך בא שינוי בחיינו, והפכנו לציתנים וממושמעים, התחלנו להיות כגדולים. בבית הספר כמעט שלא הקשבנו ולא קראנו ספרים, חכינו רק לפגישה עם יאיר.
ערב אחד הבטיח לנו יאיר שבאחד מימי החופש נצא למחנה בחורשה הרחק מן הבית. זכורני איך יצאנו לפנות ערב עם חושך, הקבוצה נמה את שנתה, ורק אנו קבוצת "שלהבת" עם יאיר יוצאים למחנה. הגענו למקום והחילונו בהקמת האהלים, חדר אוכל, מטבח, תורן לדגל ועוד. לעולם לא אשכח את יום המחנה הזה, לא אשכח את זריזותו ואת דמותו של יאיר באותו היום, כיצד ובאיזו מסירות טיפל בנו, ובקסם המיוחד שלו הנעים לנו את כל שעות המחנה עד שלא הרגשנו, כי חלף הלילה והשחר עלה...
וכאשר גמר את שנת הכשרתו בקבוצתנו, בא להפרד מאת חניכיו, וכה אמר לנו בין השאר: "חבריא, אין לי ספק, כי כמו שתהיו אנשי חברה ומשק טובים, כן תדעו - בבוא השעה - להלחם בעד המולדת". קשה היתה פרידתנו מחבר שכה התחבב על כולנו, אבל הוא הלך...
והוא הלך מאתנו לבנות משק בישימון, וכשהמולדת קראה אותו יצא למלחמת ההגנה ובמילוי תפקידו נפל.
נדום לזכרו
איתן (חניכו) חפצי בה
מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח