כבר שעות שאני מסתובב בביבים ואני לא מוצא לו זכר.
הכל התחיל כשהוא אמר שהוא הולך העירה וכבר חוזר אבל אין כזה דבר ללכת העירה וכבר לחזור אז הוא באמת לא חזר.
תמיד היו לו את השיגעונות האלו שהוא לא מה שכולם חושבים ושיום אחד הוא יקום וילך בגלל זה אבל כרגיל אף אחד לא הקשיב לו ובטח לא האמין לו.
על זה שהוא קם והלך הייתי אומר לו כל הכבוד אבל על זה ששלחו אותי להביא אותו אני מקלל אותו.
"כבר היית בעיר אתה יודע מה זה, תדע איפה למצוא אותו".
ואני זה לא מה שמטריד אותי עכשיו אלא מה קורה בשדה, השארתי אישה וילדים בחור וכבר התחילה עונת הנחשים וחבל על הזמן אם יקרה משהו.
נראה לי שמצאתי לו סימן אבל חוש הריח שלי זה לא מה שהיה פעם ובטח לא עם ריחות חדשים של העיר.
כבר יש לי איפה לעשות את הלילה וזה לא מה שמטריד אותי, מה שכן יש פה כמה חתולי כנופיה שמחפשים אותי מאז הביקור הקודם שלי פה ולא כל כך מתאים לי לעשות אתם מפגש ידידות .
אני זוכר שיש לנו דודים רחוקים כאן באיזה בית גבוה אבל הבעיה היא שכל הבתים פה גבוהים ויכול להיות שכל המשפחה כבר הושמדה (מספרים שיש חומרים חדשים שהורגים כמונו בקלות, ואצלנו אף אחד לא האמין לזה אבל כא ן- בעיר הגדולה הכל יכול לקרות).
טוב, נראה לי שאוכל עכשו איזו פיסת גבינה ואלך לישון פה באיזה פינה.
התקמט לי כבר השפם מכל החיפושים האלו.