דרור
בפעם האחרונה בה דיברנו בפורום שכזה, סיימה הפלוגה את האימון המתקדם, אז הגיעה משפחתך והעניקה לכל הפלוגה אולרים יוקרתיים.
היום, שנה למותך, אנו מצויים בשולי המסלול. רוב כיתתך כבר בהכנה לקורס מ"כים שיחל בעוד כשבועיים.
אז בזמנו, סיפרתי לקהל על חשיבות היסודות הניתנים לחיילים בתקופת ההכשרה בבא"ח (בסיס אימונים חטיבתי) גיבעתי, יסודות אותם נטעת בחייליך.
היום בהסתכלות לאחור, אני מבין עוד יותר את חשיבות העשייה בבא"ח. בהסתכלות פרטנית על כל לוחם ולוחם ניתן לראות בבירור את טביעת האצבעות של מי שגידל ועיצב את הלוחם בתחילת הדרך, ושם דרור, אישיותך מורגשת וברורה. אישיות צנועה, החלטית, בקורתית וכריזמתית. היית מפקד קנאי לחייליך - במובן החיובי של המילה.
אני זוכר היטב איך "שיגעת" את כולנו כדי לממש את זכויות חייליך עד לפרט האחרון.
המעקבים הפרטניים אחרי חייליך מופצים כיום למפקדים הצעירים ומראים לכולנו מהי ירידה לפרטים ומהי דאגה לחייל.
בגדוד, דרור, קיבלו החיילים את מה שאנחנו כמפקדים לא הצלחנו ליצור בבא"ח - איתנות הלוחם.
אני זוכר כי דיברת על זה הרבה עוד בהכנת המפקדים. אני מסכים איתך לחלוטין, המציאות החברתית העכשווית אינה מאפשרת ליצור לוחם איתן ומחושל, עובדה היוצרת פערים אמיתיים בפעילות המבצעית.
הדאגה לחייל הפכה למרתקת ומאתגרת יותר.
באופן אישי, דמותך מלווה אותי בצורה משמעותית לאורך המסלול, בייחוד בקבלת החלטות הקשורות בטיפול בפרט.
בהזדמנות זאת ברצוני להודות למשפחת גרנות על התמיכה והעזרה לאורך המסלול - אנו שואבים מכם כח רב.