אושרי כהן, חברו ותלמידו של ניסן, כותב:
"עשרה ימים בדיוק עברו מיום האסון ועד יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. כל כך הרבה השתנה בעשרת הימים האלה באורח החיים של כל אחד מאיתנו. כל כך הרבה דמעות זלגו לאוקיינוס של השכול.
"בשבילי זהו יום הזיכרון האמיתי הראשון. עד היום יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל היה מלווה אצלי בתחושת הזדהות עמוקה עם משפחות הנופלים. היום המושג 'הזדהות' התחלף ב'התמודדות'. בסך הכל, התחלפה מלה. אפילו הצליל שלהם מאוד דומה. אבל הדמיון הוא רק בצליל ובחריזה משום שההבדל הוא כל כך גדול, כל כך חד...
"אנו זקוקים לך ניסן! זקוקים לך שתזכיר לנו כיצד לחייך, כיצד להקרין חום ואהבה, כיצד לתת את הדחיפה האחרונה ברגעים קשים... אין אדם שיודע את המלאכה טוב ממך. לא קיים שיר שיכול לצייר באמת את דמותך... לא קיים אתר שיכול לפאר באמת את זיכרך...
לא קיים אלבום שיידע באמת לכלול את תפארתך... אנו יכולים רק לנסות... ואנו מנסים!
הכי חזק שרק אפשר, ולא נפסיק לעולם!
"תודה ניסן. תודה על האור ששפכת על חיי. על היותך הבחור הקטן הכי גדול שפגשתי. על היותך המודל שלי לאח גדול, ולאדם שיודע מה הוא רוצה מעצמו ולעולם לא 'מתקמצן' לזרוק חיוך. תודה על כל מה שנתת לי... תודה על מי ומה שאתה!!! חברך המתגעגע."