אלבום תמונות
26.08.2009
גיל !!!
8 שנים עברו מאז אותה שבת ארורה, אני עדיין מתקשה להאמין שלא ניפגש עוד לעולם, מתקשה לדבר עליך גיל בלשון עבר.
לא הייתי פקוד שלך ולא מפקד שלך, היינו חברים מיום גיוסינו לחטיבת גבעתי במשך 11 שנים ועד יום נפילתך בקרב.
אני רוצה לדבר על גיל - המפקד, האח, החבר לנשק:
היית עבור כל חיילי המחלקה "מוקד הידע", מהיום הראשון בטירונות הכרת כבר את כל הפק"לים ואף המלצת לנו איזה פק"ל לבקש, מה "הכי נחשב" ומה הכי קשה.
מיום גיוסך ידעת כבר שתהיה קצין בחטיבת גבעתי ושתשרת שירות ארוך ומשמעותי.
בלטת לאורך כל שירותך כחייל וכמפקד מקצוען בכל התחומים הנדרשים מלוחם חי"ר - היית פשוט לוחם מעולה.
תמיד הבעת את עמדתך ודעתך, בכל תחום, בכל נושא והיה נדמה שאין נושא בעולם שאינך בקיא בו.
לא הייתה משימה אחת ולו הקטנה ביותר שלא התייחסת אליה בשיא הרצינות - בהכנות, בביצוע ובעקשנות שלא חוזרים עד שלא מבצעים!
אבל יותר מהכול גיל אני לא יכול לשכוח ולא יכול להפסיק להתפעל מהרצון העז שהיה לך לעזור לאנשים הסובבים אותך, הייתה לך סבלנות שאין לרבים ותמיד היית במקום הנכון ובזמן המתאים להקשיב ולעזור - לכולם, לכולנו.
קור הרוח, המקצועיות והלב הרחב שהיו תכונותיך העיקריות הם אלו שגרמו לפקודיך ועמיתיך להעריץ אותך וללכת אחריך בעיניים עצומות.
נפגשנו יומיים לפני נפילתך, באותה התקופה חזרתי מהלימודים לחטיבה והיה ברור לי שממך אוכל ללמוד הרבה בתחילת תפקידי, כמובן שנרתמת ישר למשימה וקבענו להיפגש ביום שבת בבוקר אצלך בגזרה.
לא שיערתי לעצמי שזאת תהיה פגישתנו האחרונה.
לא לפגישה הזאת ייחלתי בשבת !!
ההודעה על מותך הגיעה לפנות בוקר, ללא הכנות מקדימות דיווחו לי על האירוע, הוכתי הלם ותדהמה ונסעתי למוצב "מרגנית" בו התחולל הקרב.
מהתחקירים הראשונים בשטח הבנתי כבר את אירועי הלילה האחרון,
אתה גיל שתמיד היית ראשון לעזור לאחרים, גם כאן הגעת ראשון והסתערת ראשון כדי לעזור לפקודיך ולהציל את חייהם.
הפגנת אומץ לב, חתירה למגע ודבקות במשימה עד לרגעיך האחרונים, הפעם השלמת את המשימה אבל לא חזרת!
חשתי גאווה גדולה ומחויבות כאשר מוניתי לתפקיד סמג"ד שקד לאחר מותך על אף שהמעמד לא היה קל עבורי. גם שם לאחר מותך המשכתי להתפעל מהעבודה המקצועית שעשית בתפקידך כסמג"ד שקד.
ככל שחולפות השנים אנחנו מתגעגעים אליך יותר, נמשיך לעלות לקברך - המשפחה, החברים, המפקדים והפקודים
ולזכור אותך גיל - צעיר לנצח !
כתב : יוסי דרורי - סא"ל