אלבום תמונות
26 באוגוסט 2001, ו' באלול תשס"א
לחולדה - האם
לניסים - האב
אחים יקרים
למדתי היום הזה, ומתוך המילה הכתובה, המבט המפויס, החיוך הכובש והעיניים החודרניות, למדתי שאפשר גם:
"להוקיר ולא להכיר"
"לראות ולא להתראות"
"לכאוב, לחוש ולהיות עם", גם אם לא הכרתי את גיל לפני ולפנים.
למדתי, לכאוב ובאמת ועיניי כנחל לא אכזב, וידי רוטטות בכל רגע שאני רואה את העוז שבעיניו ואת הענווה שפניו של גיל יקירכם, יקירנו.
למדתי, את מי שביקש לתרום, להעניק, להקרין, לדאוג, להוביל ולהנהיג ואף להקריב את עצמו.
למדתי, עד כמה עצוב ונורא וקשה, לקלוט, להיקרע, לידום כך לפתע !!!
יקירי, את עובדת סוף היות האדם למיתה גם אם עז רצוננו לשנות, לא בידנו הדבר שכן זה טבעו של עולם. גם את עובדת היות כל בני האדם שווים בפני המוות, אנו מקבלים ברטט, ביראה ובהכנעה.
אבל גם מקבלים בתי הקברות את מתיהם ללא שאלות, הרי שלנו הנותרים מאחור הזכות, הצורך והחובה בלנסות להבין למה?
"למה 3 חיילי גבעתי שלי, היו ואינם עוד" למה?
דומה חיילים שטרם ני צוקו מילים גדולות דיים שיהא בכוחם להגביה עצמם בכדי לבטא את גודל הנתינה ואת פתח חטף לכתם של הלוחמים, שכן עלה המוות בחלוננו, בא בארמונותינו את הישבר ואין מרפה, ומכה, אחר מכה, אחר מכה, ודמים דמים נגעו בטרם יבשו עד כשלבה רותחת עולות מלבי ומכליותיי השאלות הגדולות שהנם מתמצאות אלא באחת ל מ ה ?
ל מ ה העוז הזה סיים בגיל הזה !
ו ל מ ה המופת הזה שהומלץ כקצין מצטיין בתוכנית "אופק", לא יוכל לראות את אופק הזריחה העתידי.
ו ל מ ה מי שאמר : "אמא הכל יהיה בסדר" כמו גם "הכל שקט אצלנו" למה אמר? ולמה התכוון הסמג"ד כשאמר.
"והבן שהיה צנוע וביישן וטיפה מופנם" כפי שאמר ניסים האבא.
ל מ ה לא זכה הוא !
ו ל מ ה לא נזכה אנו להתבשם עוד מריחו, מעורו, מכישוריו, מחיוניותו, מחיוכו, מחייו
ללללל מממממ ההההה !!!!!!!!!
ואם זאת הורים ואחים יקרים
אם שהשאלות קשות, גדולות ונוקבות, אם זאת אני מרהיב עוז בנפשי לומר שבצידם של הצללים הכבדים והנוראים מצויים גם מאורות שמוצאים את ביטויים בקווי אישיותו ואנושיותו של גיל יקירכם, במנהיגותו, בצניעותו בחכמתו ובכשרונותיו ובטוב ליבו, השאיפה הגדולה שלו להשפיע, להטביע ולהקרין במובן זה, חשוב לא פחות מאורך החיים, חשובה יציקת הדחפים שהצליח גיל ליצוק, ולדחוס אל תוככי קצרת חייו הקצרים.
ג י ל יקירי, א ת ה שידעת להלחם בעוז ובענווה עלה בזאת אל גינת בוראך, אחוז בכיסאו, זעזע ואמור לו " די" דיי למרחץ הדמים ובדמעות היגון והתפלל בעד עמך, ארצך, צבאך, יחידתך וחיילי חט' גבעתי.
עד שיתקיים בנו ובהם ובילה המוות לנצח, ומחה דמעה מעל כל פנים.
א מ ן ו א מ ן