לאבשלום ולמשפחתו
קשה מאוד לשבת ולכתוב על חבר שאיננו.
בהתחלה עדיין ישנה הציפיה הקטנה שיום שישי יגיע, הטלפון יצלצל ושוב נוכל לדבר ולהיפגש, אך לאט לאט צריך להשלים עם האובדן ואז הצער והעצב מתגברים.
איך ניתן לתאר את כל החוויות, שחווינו יחד, מהיותך מ"מ צעיר ואני חייל פשוט ועד היותנו מ"פיים יחד בגדוד, את כל התרגילים, הישיבות הארוכות ואת כל השיחות האישיות, העזרה והעצה, שתמיד היית מוכן לתת.
מעל לכל, תמיד תעמוד דמותך שבכל מקום השאירה חותם, נוכחות של מקצוען אמיתי, שמבין ענין וניגש לכל בעיה ברצינות רבה.
חייליך הכירו אותך כמפקד רציני ובעל דרישות גבוהות אך מעבר לצד זה שלך, היית אדם בעל חוש הומור מפותח ביותר, שהצטיין בעיקר ברציניות שבו.
לסיום, אני מצטרף לכל אותם האנשים, שהעריצו אותך כמפקד וכאדם יחיד במינו.
חברך ירון הופל.