אלבום תמונות
הרבה נאמר על ג'יקוב כבן, אח, חייל, מפקד תלמיד.
אני רוצה להוסיף כמה מילים על ג'יקוב כדוד של ילדי, אסף ונחום. נוצר קשר חם ומיוחד בין אסף לדוד החייל - דוד ג'יקוב, בתקופה הקצרה, הקצרה מדי, שהיתה להם יחד.
כשהיינו מגיעים לשבת, זו היתה חגיגה גם לאסף, שכל כך התגעגע לדוד החייל שלו, וגם ליעקב שהזדמן לו להיות בבית.
מיד כשהיינו מגיעים, ג'יקוב היה מלביש את אסף כחייל, עם הכומתה, הנעליים והחולצה שלו - המדים שכל כך התגאה בהם.
למרות שחזר עייף מן הצבא, הוא נהנה מאוד לשחק עם האחיינים שלו, ולכל אחד אף המציא שם חיבה. מפעם לפעם היה קונה להם צעצועים ומבטיח שיבוא יום, יהיה לו הרבה כסף, והוא יקנה להם צעצועים יפים וגדולים, צעצועים שההורים שלו לא קנו לו כשהיה קטן.
בשבת בבוקר אסף היה רץ לחדר של יעקב, ומעיר אותו לתפילה, וביחד היו משתוללים זמן רב במיטה.
אחרי שנהרג, הסברנו לאסף שדוד ג'יקוב כבר לא יבוא אלינו יותר, והוא אמר שהוא יתגעגע אליו מאוד. ומפעם לפעם הוא גם מזכיר לנו דברים, שהיו עושים יחד.
לילדים שלי יהיה חסר הדוד החייכן, החם, המפנק והאוהב.