בן סופיה ופליקס. נולד ביום כ"ט באלול תשל"ד (16.9.1974) בטשקנט, ברית המועצות. בן בכור להוריו. גנאדי למד בבית-הספר היסודי בברית המועצות והמשיך במכללה הטכנולוגית. מילדותו היה שמח ועליז, מוקף חברים, אהוב בין חבריו בבית-הספר וחביב על המורים. כשגדל מעט, בלטה מסירותו הרבה למשפחתו. גנאדי עזר לאמו ככל יכולתו וכאשר נולד אחיו הצעיר רומן, ליווה את גידולו, הרבה לשחק עמו וללוותו לגן הילדים. בשנת 1992, כאשר גברו גלי העלייה הגדולה מברית המועצות, גבר רצונו של גנאדי לעלות לישראל, שראה בה את מולדתו, והוא הצליח לשכנע את אמו לעלות ארצה. גנאדי היה מאושר כאשר הגיע עם אמו ואחיו לישראל, לאולפן לעברית בקיבוץ עין חרוד מאוחד. הוא רכש את השפה ולמד להכיר את אורחות החיים בקיבוץ ובישראל. בתום מסגרת האולפן הקימה המשפחה את ביתה באשדוד.
גנאדי היה נלהב מאוד לקראת גיוסו לצה"ל. הוא רצה מאוד לשרת את המדינה, שראה כמולדתו. לפני גיוסו נבחר לצאת לקורס נהגי משאיות במסגרת קד"צ (קורס קדם צה"לי). בחודש אוגוסט 1993, גויס גנאדי לשירות חובה בצה"ל. הוא סיים בהצלחה את מסלול הטירונות, הוצב לחיל התחזוקה ונשלח לשרת כנהג בגדוד חי"ר בחטיבת גבעתי.
ביום י"ח בכסלו תשנ"ד (2.12.1993), נפל גנאדי בעת מילוי תפקידו, בתאונת דרכים במוצב רקפת, ברצועת הביטחון בדרום לבנון. בן תשע עשרה היה בנופלו. גנאדי הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי באשדוד. הותיר אחריו הורים ואח.
במכתב ניחומים למשפחה השכולה כתב מפקד היחידה: "גנאדי קיפח את חייו תוך מילוי תפקידו בגבול הלבנון. הוא ביצע את תפקידו כנהג תוך הפגנת אחריות ומסירות. חייל אהוב בין חבריו החיילים ומוערך בין המפקדים".