מפקד-יחידתו כתב מכתב-תנחומים להורי מוטי ובין השאר כתוב לאמור: "את מוטי היכרתי מימיו הראשונים ביחידה. היכרתיו בזכות אישיותו המיוחדת במינה; היכרתיו בזכות מרצו, יזמתו וכשרו. וכבר מימיו הראשונים ביחידה התבלט מעל חבריו וסביבתו. אט אט, בשקדנות ובמרץ בלתי-רגילים, למד את תורת הלחימה שלנו וסיגל לעצמו את הרגלינו והפך עד מהרה לאחד מטובי לוחמינו. סגולותיו האישיות ואומץ-לבו הפכו אותו עד מהרה לאוטוריטה בין חבריו, שהסתכלו בו ביראת-כבוד. חבריו ניסו להזדהות אתו ולהדביק אותו. הוא היה דוגמא של יליד-הארץ שמיומו הראשון ביחידה חיפש וחיטט מה הוא יכול לעשות למען הצבא ולא מה הצבא יכול לעשות למענו. חזיתי לו עתיד גדול ביחידה אך הגורל התאכזר לו... מהרגע הראשון שהתנדב ליחידה ידע מה משמעות הדבר ומה מצפה לו, הוא היה מוכן לכך כי ביחידה ראה את שליחות חייו... אישיותו, סגולותיו ודרך-חייו הם לנו מורשת ומשען שעל-פיהם אנו מחנכים דורות של לוחמים גאים..."