בן משה ומזל. נולד ביום כ"ו בתמוז תשכ"ט (12.7.1969) בקרית גת. ישראל היה בן רביעי למשפחה בת עשר נפשות שעלתה מהודו והראשון שנולד בארץ ועל-כן נקרא ישראל. הוא למד בבית- הספר היסודי 'שבטי ישראל'. כשהיה בן 13 נפטר אביו. את לימודיו התיכוניים החל בתיכון 'גרוס' שבקרית גת והמשיכם בתיכון 'אורט' כנער עובד ולומד.
ישראל היה נער חביב, מלא שמחת חיים, שאהב לעזור לאנשים, לצפות בסרטי קולנוע, לבלות עם חבריו, להצטלם ולשחק כדורסל. הוא התכוון לעסוק בעתיד בפיתוח הגוף. מתום לימודיו ועד לגיוסו עבד במפעל 'שלאון' בקרית גת.
הוא גויס לצה"ל במאי 1987 ושירת כנהג בחטיבת גבעתי. חלק משירותו עבר עליו ברצועת עזה במהלך האינתיפאדה.
ישראל נפל בעת שירותו ביום כ"ד בשבט תשמ"ח (12.2.1988) בתאונת-דרכים. לאחר שהשתתף בחתונת אחיו, נסע ללוותו למלון ובמהלך הנסיעה פגע אוטובוס ברכבם וישראל נהרג במקום. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בקרית גת. השאיר אחריו אם, שש אחיות ושלושה אחים - סיניורה, רפאל, שולמית, יפה, אילן, אילנית, לבנה, שרון וקרן.
במכתב תנחומים למשפחה כתב מפקדו: "ישראל היה חייל ממושמע, מסור, נבון ונאמן. ביצע את כל המוטל עליו ביעילות ובדרך טובה. מעל הכול התבלט כאדם וכחבר אמת".