עמוס בן-דוד
"אדם מיוחד" - בשתי מילים אלו אפשר לתת ביטוי-מה לדמותו של עמוס, שנפל במלחמת יום הכיפורים. ובאמת, לאחר שעות ממושכות של ישיבה בצוותא עם בני-המשפחה, בנהלל ובעפולה, צפה ועולה דמותו המיוחדת של חברנו עמוס בן-דוד ז"ל.
את שנותיו הראשונות עשה עמוס במושב תל-עדשים שליד עפולה. בגיל 5 עברו הוריו לעפולה, שם בנו את ביתם ושם הם גרים עד היום. בבית שבו גדל עמוס ישבנו - אביו של עמוס הח' שמחה (סיומה), האם לאה, אשתו רוני ובנו צור (הבת הקטנה, שני, נשארה בבית). ישבנו והעלינו קווים לדמותו.
שנותיו כילד בילה כתלמיד בית-הספר היסודי והתיכון בעפולה. תעלולים, שאותם אהב להפגין (גם בבגרותו), אך גם ידע רב והצלחה בלימודים - איפיינו את דרכו בצעירותו. גילה פעילות בתנועת-הנוער ואף בגדנ"ע-אוויר, שם עסק בבניית טיסנים. היה חבר במועדון-דאייה אזרחי ברמת-דוד.
כן... פעלתנות רבה ובתחומים שונים היתה אופיינית לחייו. בצבא שירת עמוס תחילה בצנחנים, שם עבר קורס חובשים וכן קורס מ"כים. אחר-כך עבר קורס קצינים ושירת בצבא-הקבע כקצין בחיל-השריון. דמותו של עמוס כקצין בצה"ל באה לביטוי מיוחד דווקא במיבחן-המלחמה - בקרבות הבלימה והפריצה ברמת-הגולן.
אם קצין נבחן בשעת לחץ - עמוס נתגלה בגדולתו, בדבקותו במטרה ובמסירותו בימים הקשים של קרבות-השריון ברמת-הגולן.
כאמור שירת עמוס כקצין בצבא-הקבע, בחיל-השריון. הוא נטל חלק פעיל בקרבות בכראמה וכן בפשיטות שונות ללבנון ולסוריה.
לפני שנתיים השתחרר מצבא-הקבע והצטרף כחבר לאגודה. כך הצליחו הילדים והרעיה לראות את עמוס יותר בבית. אך לא אדם כעמוס יסתפק בעבודה בלבד. בתקופה האחרונה עבד, בדרך כלל, במשמרת לילה ואת היום ניצל למטרת לימודים. הוא קיבל עליו את המשימה הלא-קלה של לימוד בחוגי סוציולוגיה וגיאוגרפיה באוניברסיטת חיפה. ונאמנים עלינו דברי המרצה על עמוס - בתנחומיו למשפחה. הוא העיד, כי עמוס היה מלא אופטימיות, הסתגל בצורה כה טובה לתנאים השונים, ובמיוחד התלהב מסיורי החוג לגיאוגרפיה.
כך הצליח עמוס בכל דרכיו ושאף להגיע להישגים נוספים ולהגשים תכניות רבות. עבודתו - עבודת-מחקר על המערך היישובי באיזור רחובות - הוגדרה כמצטיינת. ביקש, יזם והיה הרוח החיה בתכנית להקמת נקודה יישובית סמוך לנהלל (בתימורים) לצעירי המושב.
עמוס היה בעל חוש מוסיקלי והצטיין בשמיעתו האבסולוטית. היה לו קול עמוק ונעים ולעתים - בעיקר בחוג המשפחה - אהב לפצוח בשיר ולנגן במפוחית-פה. מנהגו זה היה משרה אווירה נעימה בבית - להנאתם הרבה של הילדים.
היה אדם בעל אופקים רחבים והתעניין בתחומים רבים. כל דבר שנפגש בו- חקר לדעת את משמעותו ומהותו.
עם בנו הבכור צור, בן ה-6 וחצי, היה נוהג לשוחח לעתים קרובות והיה משתף אותו בחוויותיו ומספר לו על תחומי התעניינותו השונים. הוא התייחס לבנו כאל אדם מבוגר, היה לוקח אותו איתו לנסיעות מיוחדות ולטיולים והיה לו ממש חבר.
הוא גם לא חסך התעניינותו מבתו הקטנה ואהב להסתכל עליה ולעקוב אחר שלבי התפתחותה. לעתים קרובות סיפר עליה ועל ה"חכמות" שלה לחברים הקרובים.
דמות עשירת-מעש ומלאת-תוכן נסתלקה מעמנו - משפחתו, משפחת אגד והעם כולו איבדו בן יקר ומסור.
יהי זכרו ברוך!
חבר