סמ"ר ניסים כחלון ז"ל

קורות חיים

בנם של גיטה-גלית וגבריאל. נולד ביום כ"א באייר תשס"ג (22.5.2003) בחדרה. אח לפורטי אוראל, מעיין ויוסף.

ניסים גדל בשכונת גבעת אולגה בחדרה ולמד בישיבת בני עקיבא, ישיבה תיכונית בעירו. היה בוגר מחזור נ"ו בישיבה. שאף להצטיינות, התגבר על כל מכשול שעמד בדרכו והשיג ציונים גבוהים בתעודת הבגרות.

הוא חונך ברוח אהבת ישראל ומסורת ישראל. היה אהוב על כולם, בעל עיניים טובות, לב רחב, ואכפתיות ענקית. דאג להוריו, לכל משפחתו ולחבריו. הוא היה אדם צנוע, שקט וטוב לב, איש שיחה ועצה בוגר ואחראי וחבריו אהבו לשהות במחיצתו.

כבר בעת לימודיו בישיבה חלם על שירות משמעותי וחתר להגיע לשירות ביחידה קרבית מובחרת. שנה טרם הגיוס לצה"ל אמר לרב בישיבה שהוא מכוון להגיע ליחידות קרביות מובחרות, שהוא יילחם ויתרום למען הגנת המדינה.

ניסים התגייס לצה"ל ביום 5.12.2021. שירת בחטיבת "גבעתי" כלוחם בגדוד "רותם" (435). הוא היה לוחם מוערך, נחוש ומקצועי שבלט בדאגתו לחבריו לנשק. לאורך שירותו השתתף באירועים מבצעיים רבים, נרתם לכל משימה, ופעל באחריות בכל עת.

ניסים ראה חשיבות רבה בתרומה למדינה וחש אחריות גדולה לשרת כלוחם. היה לו חשוב לעזור ולתרום מכל הלב ולמרות האתגרים הגדולים איתם התמודד הוא מעולם לא התלונן והיה השראה לכולם.

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.

ניסים לחם עם יחידתו החל מבוקר שבת. נטל חלק פעיל בקרבות בשדרות ובכפר עזה מול המחבלים והציל אזרחים רבים. בהמשך, אחרי אימון, נכנסה היחידה ללחימה ברצועת עזה. במהלך הלחימה כונה "פייטר שדאג לכולם" ו"גיבור ישראל", ולמרות שלחם בקרבות ואיבד חברים קרובים, מעולם לא נפל ברוחו.

באמצע מרץ 2024 הגיע לגיחה קצרה בביתו, סיפר על המשך הלחימה והקרבות ואמר שהמלחמה לא הסתיימה.

ב-27 במרץ 2024 יצאה היחידה לפעילות בשכונת אל אמאל בחאן יונס. ניסים היה אמור להיות בחופשה מיוחדת, אך החליף חבר. במהלך הפעילות במקום הוא נורה ונהרג.

סמל ראשון ניסים כחלון נפל בקרב ביום י"ז באדר ב' תשפ"ד (27.3.2024). בן עשרים בנופלו. הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית העלמין הישן בחדרה. הותיר אחריו הורים, שתי אחיות ואח.

מאות תושבים ליוו אותו בדרכו האחרונה.

אביו, גבריאל, ספד לו: "תודה לבורא עולם שזיכה אותנו עשרים ואחת שנה ליהנות ממך, מהמידות שלך, מהאהבה שלך לאימא ולאחים שלך. היית בא מהבסיס שבור ועייף ובכל זאת שוטף את הרצפה. מי ימלא את החסר שלך? הבית התפרק. אני זוכר שפעם דיברנו ואני הורדתי עיניים. שאלת אותי אבא למה אתה מוריד עיניים למטה אני צריך להוריד... אמרתי לך 'זה כי יש לך עיניים של מלאך'". והוסיף האב: "הלכת לצבא בלי להגיד לי, שבוע לפני הגיוס אמרת לי צריך לקנות ציוד... האמנת בדרכך בהגנה על המדינה. כמוך נפלו חיילים רבים, זה כאב שלא מרפה ושלעולם לא נתרפא ממנו. אני ידעתי כבר כשהתגייסת וידעתי גם לפני שבוע שאמרת שאתה נכנס ושנתפלל עליך. כמה תפילות אימא התפללה וכמה תהילים שקראתי עלייך. אני גאה בך, התפלל עלינו".

אימו, גלית, ביכתה אותו: "איזה ילד יש לי, איזה כבוד עשה לכולם, כל דבר תודה אימא. ניסים ילד טוב של אימא בוא הביתה בוא, אני אכין לך כל מה שרק תרצה רק כדי לשמוע את התודה שלך. איך נסתדר בלעדיך? מה האחיות שלך יעשו בלעדיך? מה אחיך יוסף חיים יעשה בלעדיך? איך אני אחיה בלעדיך?"

הרב אלמוג וגנר, ראש הישיבה בה למד ספד: "ניסים היקר. לא, אנחנו לא המומים. אנחנו מופתעים. אנחנו מתגעגעים. ובעיקר, אנחנו גאים. מגיל צעיר בישיבה חלמת על שירות משמעותי. השייטת הייתה לנגד עיניך. היו המון קשיים, אבל אתה לא מהמוותרים בקלות... ישנו געגוע עמוק לעיניים הטובות, ללב הרחב, לאכפתיות הענקית. הדאגה לאימא, למשפחה ולחברים... ואנחנו גאים. במי שאתה, ובזכות הגדולה להיות בשלבים משמעותיים יחד איתך. גאים בלוחם התותח שנעשית. גאים בערכים שלך ובנכונות שלך ללכת קדימה למען העם והארץ וקדושתם. לא המומים כי מי שהולך קדימה, מי ששם את הלב שלו לפני הכול במלחמה עלול לשלם מחיר. ואנחנו... כבר מתגעגעים".

להנצחת ניסים בחרו חבריו ומשפחתו בדרך של הצלת חיים – ערכו התרמה לרכישת אמבולנס של מגן דוד אדום.

הופצו שתי מדבקות עם תמונותיו של ניסים והמשפטים: "כל עוד אתה איתי יהיה בסדר" ו"בלי פוזות, אתה טוב כמו שאתה", משפטים שאפיינו אותו.

ניסים נהג להתפלל בבית הכנסת "מגן דוד", וספר תורה הוצב שם לעילוי נשמתו.

ניסים מונצח בבית חטיבת גבעתי, במצודת יואב בדרום הארץ.