סגן יעקב איליאן ז"ל

קורות חיים

בנם הבכור של סילביה ויורם. נולד ביום ה' בשבט תשס"ג (8.1.2003) בניו יורק, ארצות הברית. אח גדול של קרן.

יעקב גדל ברמת גן ולמד בבית הספר היסודי "אמונים" בגבעתיים ובתיכון הטכנולוגי "אמי"ת בר אילן" ברמת גן, במגמת מחשבים. היה חבר בתנועת הנוער בני עקיבא, סניף גבעתיים בשבט "הנני".

יעקב חונך על ערכים של ציונות ואהבת המדינה, תורה ועבודה, תרומה לחברה ואמונה בנצח ישראל. הוא גם חונך למצוינות, להיות אדם טוב וירא שמיים, ולעשות את מה שנדרש בלב רחב בלי צפייה לתמורה.

הוא היה ספורטאי מצטיין שהתמחה באומנות לחימה משולבת (MMA) בה הגיע לדרגת חגורה שחורה, הגבוהה ביותר האפשרית. בנוסף היה רוכב מיומן באופני הרים.

בן חמש-עשרה החל יעקב להתנדב במשטרת ישראל במסגרת פרויקט מחויבות אישית, תחילה בתחנת רמת גן-בני ברק, בבסיס השיטור בפארק הלאומי ובהמשך בתחנת "מסובים".

קציני משטרה שהכירוהו מהתחנות בהן התנדב תיארו את הכוח הפנימי שהיה בו: צניעות, אומץ ומוטיבציה נדירה. הם סיפרו כי במהלך שנות התנדבותו בלט ברצונו לתרום ולסייע בכל משימה אליה נדרש, נטל חלק באבטחת אירועים, פעל במערכי ביטחון שוטף וסייע במשימות משמעותיות של איתור וחיפוש נעדרים. הוא היה אהוד מאוד על הסגל, השוטרים והמתנדבים ושיתף אותם בשאיפתו לשרת ביחידה קרבית.

הוא המשיך להתנדב במשטרה גם לאחר גיוסו לצה"ל, בחופשות מהצבא.

יעקב היה עשוי ללא חת, חזק פיזית בעל עוצמה ועוז רוח המהולים בשלווה פנימית, רגישות לאחרים ועדינות נפש. מי שהכירוהו ראו בו סמל, דוגמה ומופת, סמל לטוב ולטוהר הלב שיש בעולם ומופת לדור שלם.

"הסוד האמיתי" אמרה אחותו, "הייתה המנטליות החזקה שלך. למדתי ממך מה הן התמדה ונחישות ... לימדת אותי שבשקט וברוגע יש יותר עוצמה".

ליעקב היה קסם מיוחד וחן יוצא דופן, "יהלום מיוחד" הגדיר אותו אביו. הוא בורך בלב ענק שחיבר אליו את חבריו והפך אותו לתלמיד אהוב על המורים.

היה תלמיד מצטיין שאהב ללמוד, לקרוא ולהעמיק, נער ערכי, שקט, חכם ועמוק. תמיד ראשון לשים לב לכל דבר גם אם לא הראשון לדבר. היו ביעקב צניעות טבעית, תמימות כובשת, מבט עם חיוך עדין ומלא חן.

חבריו סיפרו על קשריהם הקרובים: "היית אח ושותף אמיתי, לא הייתי צריך לדבר כדי שתבין מה עובר לי בראש". עוד אמרו שהיה מסוג האנשים שרואים הכול – לא מפספסים כאב של אף אחד, ותמיד מושיטים יד. חבריו לכיתה הרגישו זכות להיות חברים שלו. יעקב תמיד דאג לאחרים לפני שדאג לעצמו והיה חבר אמיתי ונאמן. רצונו לתת ולתרום היה זך ונקי הנובע מחמלה וראיית הטוב באנשים. הנתינה הייתה בשורש נשמתו ומעל הכול ובכל מאודו רצה לתרום למדינה.

כבר בהיותו בתיכון החל יעקב באימוני כושר קרבי לקראת גיוסו לצבא.

ביום 27.1.2022 התגייס לצה"ל ושירת בחיל רגלים כלוחם בגדוד "שקד" של "גבעתי". לאחר שבלט כחניך מצטיין במסלול ההכשרה המאתגר, עבר קורס מ"כים (מפקדי כיתות) ושירת כמפקד כיתה מצטיין בבסיס ההדרכה של גבעתי.

כמפקד ידע להיות קשוח ודורש אבל גם אנושי. הוא היה מפקד ולוחם מקצועי ואמיץ. שידר ביטחון, הלך בראש חייליו וחתר למגע. הייתה לו יכולת מיוחדת לזהות את בעיות חייליו ולדאוג להם, יכולת לאסוף את חייליו ברגעים קשים, להצחיק כשאפשר, לשמח ברגעי עצב כשהוא מוביל, מחנך ומשפיע.

מפקדיו ופקודיו סמכו עליו, העריצו אותו וראו בו מודל לחיקוי, מופת והשראה בכל תחומי החיים. הוא המשיך ללמוד כל הזמן כדי להיות הכי טוב והכי מדויק. יעקב הדגים בהתנהלותו ובמעשיו דבקות במשימה וגם "ידע להיות הראשון שייקח את האלונקה על הכתף... מפקד גיבור", כדברי חייליו.

"היית מנהיג, מורה דרך והלב של כולנו... תמיד נתת מאה אחוז מעצמך לאחרים, לא היה אימון שלא סיימת גמור, לא היה דבר כזה שלא עזרת, אם מישהו היה רעב היית נותן לו את האוכל שלך. גם במלחמה, קמת כל בוקר לתפילה, לא איחרת פעם אחת לשמירה... היית לב טהור עטוף במדים".

כהמשך טבעי למסלול המצוינות שלו יצא יעקב באמצע 2023 לקורס קצינים בבה"ד 1. בקורס הקצינים ראה שליחות והגשמה עצמית והיה גאה בכך.

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.

יעקב היה בעיצומו של קורס קצינים כצוער בגדוד "גפן" בעת שנקרא יחד עם כל גדוד הצוערים להילחם. בשבעה באוקטובר, שמחת תורה, יצא להילחם ביישובי עוטף עזה באופקים ובכיסופים, ובהמשך לקח חלק בלחימה אינטנסיבית ומורכבת בקרבות ברצועת עזה. הוא נלחם בעוז יחד עם אחיו לנשק כשהם חדורי מטרה ותחושת שליחות.

ב־20 בדצמבר 2023, במהלך קרב בג'באליה שצפון רצועת עזה, גדוד גפן בה לחם הותקל בידי מחבלים בתוך מבנה שנכנסו אליו במטרה לטהרו. חבריו לצוות נפצעו קשה מאש המחבלים וקראו לתגבורת. יעקב הראשון שהגיע לסייע למרות מיקומו בחוליה האחורית שממוקמת בסוף הכוח, הוא לא חשב פעמיים והחליט לחתור למגע, כך דילג קדימה כדי לנסות להציל את חבריו שנפגעו ולחסל את המחבלים. במהלך ההסתערות נפגע מצרור שירה בו מבניין סמוך מחבל שלא נודע על קיומו בשל עמימות המצב, ונהרג במקום. יעקב, גם ברגעיו האחרונים הפגין אומץ לב, מקצועיות ורעות, ערכים בהם האמין ונשא עימו עד רגעיו האחרונים.

סגן משנה יעקב איליאן נפל בקרב ביום ח' בטבת תשפ"ד (20.12.2023). לאחר נפילתו הועלה לדרגת סגן. בן עשרים בנופלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בקריית שאול, תל אביב. הותיר אחריו הורים ואחות.

אביו, יורם, ספד לו ואמר: "יעקב בננו היקר, התכונה האופיינית שלו הייתה צניעות והאמת שלו. פיו וליבו תמיד היו שווים. הרצון שלו לתת ולתרום היה זך ונקי. הנתינה הייתה בשורש נשמתו. זה בא לידי ביטוי באישיות שלו. ליעקב היה קסם מיוחד, בכל מה שעשה. הוא היה גאה שהלך לקורס קצינים וגם אנחנו. מה שאגיד עליו לא יספר חצי ממי שהיה. אוהבים אותך בלי סוף. אבא, אימא וקרן".

אחותו אמרה על קברו: "אח שלי, יעקב. זאת קרן אחותך הקטנה. תמיד אשאר קטנה ממך, לא משנה כמה זמן יעבור... מתחילת המלחמה אף אחד מאתנו לא הצליח לישון, וכשקיבלנו את הבשורה הבנו שיותר אין מה לדאוג. הדאגה התחלפה בגעגוע אין סופי, כאב שאי אפשר לסבול וחוסר שלא יתמלא לעולם.

רציתי שתהיה דוד נהדר לילדים שלי, כמו האח שהיית. העדינות שלך עם עוז הרוח שלך היא סמל למופת של איך נראה הצבא שלנו...כל דבר שאעשה, יהיה להנצחתך, כדי שהמוות שלך לא יהיה לחינם, אעשה הכול כדי שכל העולם ישמע עליך".

לזכרו ולעילוי נשמתו של סגן יעקב איליאן נכתב ונתרם ספר תורה שהוכנס לבית הכנסת "מרום נווה" ברמת גן עירו. בבית ספר אמי''ת בר אילן בו התחנך תוקן והוכנס ספר תורה שני.

בבית הספר היסודי "אמונים" בגבעתיים שבו למד נערך ערב לזכרו.

בתחנת המשטרה "מסובים" נערך טקס לזכרו של יעקב ונחנכה "גינת יעקב" להנצחתו. בנוסף הוצב לזכרו נר נשמה בפינת ההנצחה בבית הכנסת של התחנה והוענקו למשפחה סידורי תפילה על שמו.

עיריית רמת גן קיבלה החלטה שרחוב חזון איש ייקרא על שמו של סגן יעקב איליאן.

הופצה כרזה ובה נוסח תפילה "ריבונו של עולם הריני מוחל וסולח", נוסח מקובל ב"קריאת שמע על המיטה" אשר מוקדש לעילוי נשמתו של יעקב, להמשיך את דרכו למחול, לסלוח ולהיות מאוחדים.

הופץ סטיקר הנושא את תמונתו של יעקב ופתק מעוצב בכתב ידו - "אין דבר כזה בלתי אפשרי" ו''ערכים לפני הכל'', משפטים אשר ליוו אותו בכל אשר עשה.