רס"ל ניסן אברהם ז"ל

קורות חיים

ניסן נולד ב-20.9.1976 בבית החולים "אסף הרופא", בן בכור להוריו, עמי וחנה אברהם. אחריו נולדה אורטל, שאהבתם ודאגתם, אח לאחותו ואחות לאחיה, היתה לאות ומופת לכל מכריהם.

ניסן גדל בעיר לוד ולמד בבית הספר היסודי ע"ש זאב ז'בוטינסקי. עם סיום לימודיו היסודיים נרשם לבית הספר התיכון לאזור רמלה לוד ע"ש ביסטריצקי, שם למד במגמה הריאלית, בה שילב לימודי מתמטיקה ופיזיקה ב-5 יחידות מוגברות.

את לימודיו בתיכון סיים בהצלחה רבה ובהצטיינות - בעיקר בנושאים הריאליים.

ב-27.11.1994 התגייס ניסן לשירות סדיר בצה"ל. הוא התנדב ל"גולני", ושירת בגדוד 51, בו נחשב ללוחם מסור ונאמן לצבא ולמדינה.

לאחר שירות של שנה וחצי בגולני עבר ניסן ניתוח באזור הריאות, מה שמנע ממנו להמשיך בשירות הקרבי אותו כל כך אהב.

ניסן לא הסכים עם ההחלטה ונלחם בכל כוחו להעלאת הפרופיל הרפואי, כדי שיוכל לחזור לשירות קרבי בצה"ל. לאחר תקופה ארוכה של בקשות חוזרות ונשנות, נעתר הצבא לבקשתו וניסן הוצב ביחידה המובחרת "אגוז". ניסן שירת ביחידה במשך שנה תמימה, עד לסיום השירות הסדיר ושחרורו מצה"ל.

לאחר השחרור יצא ניסן עם חברתו שירי לטיול של חצי שנה בדרום אמריקה. עם חזרתו לארץ, עמוס בחוויות, החל ניסן ללמד שיעורים פרטיים במקצוע המתמטיקה שאהב כל כך. ניסן לימד עשרות תלמידים מכל השכבות, וביניהם גם ילדים עם מגבלות שונות, כגון: ילדים נכים ועיוורים. ניסן השקיע את מרבית זמנו הפנוי ומרצו לתמיכה ועזרה לתלמידיו, שאהבו אותו אהבת נפש.

ניסן נקשר מאוד לכל תלמידיו וראה בהם חלק נכבד וחשוב בחייו. התלמידים ראו בו אח גדול, חבר ומורה דגול. בזכות השקעתו הגדולה, הגיעו תלמידיו להישגים נכבדים וגם תלמידים שחשבו שלעולם לא יצליחו בתחום, נחלו הצלחה מרובה במקצוע המתמטיקה.

בשעות הערב עבד ניסן כבר-מן בבית הקפה "סגפרדו" בתל אביב והיה אהוד על כל באי המקום.

לאחר שנה וחצי בהם חסך כסף, יצא ניסן לטיול במרכז אמריקה. הפעם ליוו אותו שניים מחבריו הטובים. הטיול שארך כארבעה חודשים גרם לניסן להתאהב בנופים, בשפה, בצמחיה ובאנשים. בכלל, ניסן אהב מאוד לטייל, לצלם, ללמוד שפות ובעיקר את המפגש עם תרבויות שונות ומגוונות.

כשחזר לארץ, שכר ניסן דירה עם חבר בתל אביב ומאוחר יותר עבר לגור עם חברתו איה. בתקופה זו הוא החל ללמוד ראיית חשבון ומינהל עסקים במכללה למינהל בראשון לציון. ניסן הצטיין בלימודיו ואף עזר למרבית חבריו ללימודים.

לבד מאהבתו למתמטיקה ולטיולים היתה לניסן אהבה נוספת - אהבה אמיתית לכדורגל ובמיוחד לקבוצת בית"ר ירושלים. כמו אוהב נאמן, כבר מגיל צעיר הוא הלך אחר הקבוצה "באש ובמים", וליווה אותה לכל משחק, בכל עונה, גם בעונות בהן הצליחה פחות.

ניסן אהב מאוד את החיים. סימן ההיכר שלו היה החיוך המיוחד, שהיה על פניו בדרך קבע. הוא היה אופטימי ומאושר, ותמיד ידע למצוא את הטוב שבכל דבר.

ב-25.3.2002, בעיצומה של אינתיפאדת הדמים השניה, נקרא ניסן לשירות מילואים ביישוב רפיח ים שבאזור גוש קטיף. כשלושה ימים לפני סיום שירות המילואים חדרו שני מחבלים חברי הג'יהאד האיסלאמי ליישוב במטרה לבצע פיגוע. כיתת הכוננות, עליה נמנה גם ניסן, הוקפצה להגן על תושבי היישוב. המחבלים המרצחים הגיחו מכיוון אחר מהמצופה והפתיעו את חיילי כיתת הכוננות. החיילים נקלעו לקרב יריות קשה ממרחק קצר. במהלך הקרב נורו ונהרגו שני המחבלים, אך הספיקו לפצוע את ניסן קשה. כדי שהחובשים לא יאלצו להיכנס לתחום האש הצולבת, הספיק ניסן לרוץ בכוחותיו האחרונים כ-15 מטרים. למרבה הצער, הצליחו שלושה מכדורי המרצחים לפגוע באזור הכתף, חלק הגוף עליו לא מגן האפוד הקרמי. לאחר כמה דקות של טיפול בניסן, התברר שהפציעה קשה ביותר, וגופו של ניסן לא יכל לשאת את הפגיעה הקשה. ב-6.4.2002 נפל ניסן בקרב ומאז לא שב.

לאחר נפילתו קיבל ניסן תעודת הערכה. ניסן היווה דוגמא אישית לחבריו בצניעותו, נכונותו לשרת והתנדבותו לכל משימה, וגם לקשה ביותר. בין הנימוקים להענקת תעודת הערכה לניסן צוינו אומץ לבו, תפקודו תחת אש, דבקותו במטרה, נחישותו והדוגמא האישית ששימש. לאחר מותו הועלה ניסן לדרגת רב סמל.

במותו הותיר ניסן את בני משפחתו, תלמידיו, חבריו ובני עירו המומים, כואבים ומתקשים לקבל את רוע הגזירה.