קורות חיים
מלי יוסף בן מאיר וצפורה. נולד ב-18 ביוני 1910 בחמילניק שבפולין. בהיותו כבן 16 כבר נשא בעול פרנסת הבית. באותו זמן פעל גם כראש הקן של "השומר הצעיר". ב-1 ביוני 1936 עלה לארץ והצטרף לקיבוצו אשר ישב תחילה בנחלת-יהודה ומשם עבר לנגבה. היה איש-משק מובהק, אחד ממעצבי דמות הקיבוץ. התמסר ביחוד לעבודה בגן-הירק. בימי ההפגזות על נגבה, כשהגן הלך וכלה לנגד עיניו, דיכא הדבר את רוחו. היה אחד מפעילי הבטחון במשק ובבוא היום נקרא למלא את מקומו של יצחק דובנו, מפקד המקום, שנפל בשעת ההפגזה. יוסף התיצב מיד בראש המגינים. שקט וצנוע היה מהלך בין העמדות, מעודד, מרגיע ונוסך אומץ בלב חבריו. כשדובר במשק על הוצאת חלק מן הבחורות-האמהות, התנגד לכך ותבע שגם ההורים יישארו כולם במקום. היה אומר, כי יש להיפרד מן הילדים ולהכין אותם לכל אשר עלול לקרות. וכן נהג גם הוא, כאב. "אני מאמין שנעמוד נגדם. הרי אנו אנשי פלדה מן הדור החדש. את נגבה לא נעזוב ללא קרב וקרבנות" - כך כתב לאחותו, חברה בקיבוץ בית-אלפא, בעצם הימים הקשים של המצור ששם האויב על המשק. יוסף תבע בעקשנות להשתמש בעמדות כבמקום תצפית ופיקוד למרות הסכנה שבדבר. וכך נפל בעמדה, שספגה את האש הקשה ביותר, כשהוא נותן פקודות בקטע שלו, ביום 26.5.1948 הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בנגבה. הניח אשה, ילד וילדה.