קורות חיים
יצחק, בן שלום ומרים, נולד בשנת 1923 בעדן. עלה ארצה עם הוריו ב-1924. הוריו התישבו בשכונת שערים ברחובות, ושם למד יצחק ב"תלמוד-תורה". בגיל רך נאלץ לעזוב את הלימודים בגלל מצבם הדחוק של הוריו ולהתחיל בחיי עבודה כפועל בפרדס, בן 13 הצטרף ל"הנוער העובד" והיה בו חבר פעיל ותלמיד מקשיב בשיעורי-ערב. בשנת 1942 התגייס כנוטר ושמר בשרונה, וילהלמה.
החליט להיות איכר במושב ולאחר שנה של שמירה יצא לבאר-טוביה, כדי לעבור שם הכשרה חקלאית יסודית. ב-1944 התגייס לפלמ"ח ויצא לנגבה. משם עבר עם יחידתו לגבעת-השלושה, עבר לכפר-יהושע שבעמק והצטרף לקבוצת פלמ"ח שיצאה להיאחז ברמות-נפתלי. ימים קשים של עבודה עברו עליו עם חבריו-לקבוצה, אך הוא, כחבריו, התקשר ביותר למקום ולנופו והיה מרוצה ממצבו. עם שחרור חיילי הבריגדה הועברה הנקודה לרשות ארגון חיילים וחלוציה נפרדו ממנה. מאוכזב כלשהו חזר יצחק לרחובות ובמשך עונה עבד בפרדסים כאורז. עם הקריאה הראשונה התיצב לשירות במלחמת-השחרור, כרזרביסט של הפלמ"ח. עבד בליווי שיירות, השתתף בקרבות ניצנים, גן-יבנה, תל-א-ריש, בפעולות "נחשון", סוכריר ונפל בקרב לטרון. לאחר הרעשת-תותחים כבדה של הלגיון הערבי נאלצו כוחותינו, שתקפו את לטרון, לסגת. תוך כדי נסיגה ניתנה פקודה ליצחק ולכמה מחבריו לגרור אחורה תותח יקר שאסור היה להשאירו בשדה-הקרב. עם ביצוע משימה נועזה זו פגע בו פגז והפילו ב-13.5.1948 נקבר ברחובות.