קורות חיים
נמס יהודה בן בנימין ואסתר. בן יחיד להוריו. נולד ב-9.3.1930 בירושלים. למד בבית-הספר העממי ובבית-הספר המקצועי התיכון של "המזרחי" בסטיפנדיה, וסיימו בהצטיינות. עבד כחרט ובערבים השתלם בגימנסית- ערב. הצטיין בספורט וקיבל את אליפות הנוער בריצה ל-100,_ 200 ו-400 מטר, ואותות-הצטיינות בקפיצה לרוחק ולגובה. בגיל 14 נכנס לגדנ"ע, ובגיל 16 - לחי"ש. היה סגור מטבעו ואת חברותו ב"הגנה" לא גילה אף לאביו איש ה"שורה" עד שיצאו הבריטים מתל-אביב. כשפרצה מלחמת-השחרור היה מראשוני חי"ש-פרברים, תל-אביב. השתתף בקרבות מנשיה, אבו-כביר, יזור, סלמה ותל-א-ריש. בימי המתיחות בגליל יצא עם חי"ש תל-אביב לביצורים בגבולות הארץ. השתתף בכל מבצעי יחידתו עד התארגנות חטיבת "גבעתי". אז צורף לגדוד אחד של החטיבה. הקדיש את עצמו למלחמה בכל ההתלהבות ותום הלב, בגאון ובגבורה. במכתביו הביתה לא ניכר כל חשש מפני פלישת צבאות האויב. ספרי הקריאה חסרו לו ורק אותם ביקש בכל מכתב. אך באחת האגרות רשם: "משפחתי היקרה, תצטרכו להשלים..." עבר קורס מ"כ לספורט והיה קצין-ספורט גדודי. זאת סיפר בבית, אך למעשה נחלץ לכל תפקיד. ב-30.5.1948 יצאה פלוגתו להטריד את האויב המצרי ולבדוק את קויו באזור אשדוד. יהודה התנדב ליציאה זו. המשימה בוצעה, אולם בעת הנסיגה הופגזה יחידתו קשות, רגלו רוסקה מרסיס, אך הוא פקד להוציא תחילה את שאר הפצועים ונותר האחרון. אחרי שאיבד דם רב הועבר לבית-החולים "ביל"ו" ושם נותח. ברגעיו האחרונים חזר להכרה. הביע תודתו לאחות. "זו הזדמנות נדירה לנוח" - אמר ומת בכ' אדר ב' תש"ח (2.6.1948). נקבר בו ביום בנחלת-יצחק. "המכבי" קבע גביע על שמו בתחרות לאתלטיקה קלה.