טוראי בועז נוסבנד ז"ל

קורות חיים

נוסבנד בועז בן בנציון ובלומה. נולד ב-29.12.1911 במזריץ-פודליאסקי, פולין. למד ב"חדרים", נתגלה כתלמיד בעל-כשרון והמשיך לימודיו בגימנסיה העברית. בגיל מבוגר יותר הצטרף לקן "השומר הצעיר" והיה מהפעילים בו ובתנועה החלוצית שבמקום. אחרי סיום הגימנסיה יצא להכשרה וההנהגה הראשית של תנועתו עיכבה את עלייתו בגלל הצורך בעבודתו בהנהגת גליל קילץ ואחר-כך במרכז "הליגה למען ארץ-ישראל העובדת". בראשית מלחמת-העולם השניה ברח מזרחה, לאזור הכיבוש הסובייטי, נרתם לעבודת-הוראה בפרוז'אני, אך לא יכול לשאת את מחנק הלחץ האנטי-ציוני, וכשקיבל דרך המחתרת הזמנה ממרכז תנועתו שנמלט לוילנה, עבר שמה במסע רב הרפתקאות ותלאות. ב-1941 עלה ארצה דרך רוסיה ותורכיה והצטרף לקיבוץ נגבה. בתחילה עבד בעגלונות ובענפים אחרים במשק. אחר-כך נענה לדרישת החברים להנהגה והלך לסמינריון הקיבוצים להשתלם בהוראה כדי לעסוק בה בקיבוצו. הדריך נוער ארצישראלי שנתחנך במשק ולימד גם בבית-הספר. היה מסור לתפקידו ולילדים. שקדן ועניו בעבודתו. דבריו שבעל-פה ושבכתב בשאלות החיים שבקיבוץ ובחינוך עוררו למחשבה בכוח האמת הפנימית שבהם. כשפרצה מלחמת-השחרור והילדים פונו מהקיבוץ, הוסיף לדאוג לצרכיהם הרוחניים ובשעות הפנאי משירותו כחובש הוסיף להכין בשבילם חומר-לימוד. "אני שריד אחרון ויחידי מכל משפחתי" - היה אומר לחבריו באותם הימים ושקד להציל שרידים פצועים מהקרבות. בתפקידו יצא להגיש עזרה ראשונה לחבר פצוע באחת העמדות ובשובו נפגע מפגז ונפל ביום כ"ד באייר תש"ח (2.6.1948). נקבר בנגבה. עליו אמרו ילדי הקיבוץ: "אם היה לנו כבר חבר אחד שאהב אותנו, את כולנו, אז הוא נפל, נפל כגיבור". על עבודתו בימי-המלחמה הראשונים בעיירתו בגולה כתב בספר "על משואות פולין" (1940), בחתימת "חבר".