קורות חיים
זמורסקי אלימלך ("ממה") בן פינחס ונחמה. נולד ביום כ"ד במנחם- אב תרפ"ה בתל-אביב. גדל בנס- ציונה. לאחר שגמר את בית-הספר העממי ניסה את כוחו במכונאות, אך נתקשר ביותר לעבודה חקלאית ועבד בעיקר ברפת גדולה שעמדה לרשותו; חקלאי- רפתן טוב ומסור. עסק בספורט. מן הבולטים בקבוצות הכדורגל וכדורסל בנס-ציונה. עוד בהיותו צעיר לימים נבחר, בלי שסיים כל קורס, כמדריך סניף "המכבי הצעיר" בנס-ציונה. מנעוריו חבר ב"הגנה". עם הקריאה לצבא- עזב את עבודתו והתמסר לפעולות ה"הגנה". אחד הפעילים ביותר בחי"ש נס-ציונה. סיים קורס למפקדי-כיתה; עבר קורס שני והוסמך לרב-טוראי באחת הפלוגות בחטיבת "גבעתי". בין הראשונים במושבה שנשלחו לטירת-שלום. השתתף והצטיין בקרבות נגד חסן סלמה, במבצע "נחשון", בפריצת הדרך לירושלים, בתל-א-ריש, בקוביבה, בבשית.
בבשית נפצע בידו מכדור והוחזר לביתו. אך מקוצר-רוחו, בידעו כי אחיו-תאומו וחבריו נתונים כל יום בסכנות, חזר לפלוגתו לפני שנרפא פצעו. מאז הוסיף ללחום בבית-דראס, אשדוד, עבדיס - בהדיפת הפולש המצרי. יפה-תואר וזקוף-קומה. אוהב את הארץ ומסור לה. טוב-לב ואמיץ-רוח. מלא אמונה ובטחון בצדקת מלחמתנו והשרה מבטחונו זה על סביבותיו. "אל תדאגו, יהיה טוב - מוכרח להיות טוב !" היה רגיל לומר בכל שעה קשה. דבריו האחרונים לאמו היו: "הלואי ותיפסק ההפוגה - ונראה להם, למצרים; נגרשם מן הארץ". בקרב האחרון והקשה ביותר שהשתתף בו בנגבה נפגע מפגיעה ישירה מפגז בחפירתו ונפל ביום ג' בתמוז תש"ח (10.7.1948). למחרת היום הובא לקבורה בקבר-אחים בבאר-טוביה.