קורות חיים
בן גלית וניר. נולד בי"ד באדר ב' תשס"ה (25.3.2005) בקריית אונו. אח לאופיר ולסער.
ברק גדל והתחנך בקריית אונו. תלמיד תיכון "בן צבי", שם למד במגמת ספורט. ילד יפה תואר ובעל לב טוב, ניחן בחיוך כובש ובאישיות כריזמטית. מגיל צעיר גילה אהבה גדולה לכדורסל, והצטיין במשחק. שיחק בנבחרת התיכון ושימש קפטן קבוצת עירוני קריית אונו, וכילד זכה באליפות המדינה עם קבוצתו. ברק היה דוגמה ומופת לכל שחקן. זינק לכל כדור אבוד ונתן את כל כולו בנחישות עד השנייה האחרונה במשחק. בשקט ובצניעות השרה רוח חיובית בקבוצה, הוביל ועמד לצד חבריו. כשהגיעו שחקנים חדשים עודד, הדריך וסייע להם להשתלב בקבוצה.
היה חניך ומדריך אהוב בתנועת "הצופים", בשבט "גלעד". ברק היה מדריך אהוב ונערץ שהיה כמו אח גדול לחניכיו, הנחיל להם ערכים של אהבת הארץ, כבוד הדדי, אחריות ועצמאות.
במשפחתו היה בן אוהב ומסור, אח תומך וקשוב. הסב גאווה ונחת להוריו וטיפח קשר קרוב עם אחיו. ברק היה מלא אור, אושר ושמחת חיים, הפיץ אהבה וחברות, מי שתמיד ראה את האחר והעניק תחושת חום ואהבה לסובבים אותו.
ברק בורך בשקט פנימי וברוחב לב אינסופי, הוא רכש חברים בכל תחנות חייו, ובאישיותו הכריזמטית הפך תמיד למרכז החבורה, למי שחיבר בין אנשים. חבר אמת שאפשר לסמוך עליו בעיניים עצומות, שיגיד מילה טובה, יעמיד אותך במקום כשצריך או ינגב את הדמעות. בזכות הביטחון העצמי שלו גרם לכל אדם להרגיש מיוחד.
בתיכון הכיר את מעיין, וביניהם נרקם קשר זוגי חם, עמוק ואוהב. מעיין סיפרה כי ברק היה הנפש התאומה שלה, וכי שררה ביניהם "אהבה מסובבת ראשים" – אהבה חזקה, אמיתית ומיוחדת.
למרות פציעה בברך שהובילה להורדת פרופיל רפואי, ברק התעקש לשרת בתפקיד קרבי, ובמיוחד בחטיבת גבעתי, בה שירתו אביו ואחיו הגדול. הוא עשה מאמצים רבים להעלות את הפרופיל ולבסוף הצליח לקבל אישור חריג להיות לוחם.
ב-15 באוגוסט 2023 התגייס לצה"ל והחל את שירותו כלוחם בגדוד "שקד" שבחטיבת "גבעתי". ברק אהב להיות חלק מהחטיבה הסגולה, בלט ביכולותיו, במסירותו ובמנהיגותו, וזכה להערכת מפקדיו וחבריו. במהלך שירותו ביצע כל משימה על הצד הטוב ביותר.
בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל מרצועת עזה. בבוקר זה החלה מלחמה.
כשהחלה המלחמה ברק היה בהכשרה, ומשסיים אותה נשלח לקורס מ"כים, מפקדי כיתה. בסיום הקורס חזר לגדוד ופיקד על טירונים. מפקדיו וחבריו תיארו אותו כמפקד אחראי ואנושי, שידע לגשת לכל חייל בגובה העיניים, לדחוף קדימה ולעזור גם למתקשים.
לאחר תקופה שבה הדריך טירונים בבסיס ההדרכה, ברק התעקש להיכנס לרצועת עזה להילחם. כששוחח עם משפחתו והביע את רצונו לשוב לחזית, הפצירה בו אימו שיישאר למחזור נוסף או לתפקיד אחר. הוא ענה: "אמא, זה לא יקרה. אני לוחם. עכשיו תורי, ואם לא אני – אז מישהו אחר יעשה את זה".
ברק הצטרף ללחימה ברצועת עזה, שימש כקשר מ"פ (מפקד פלוגה) וביצע כל משימה במסירות, באחריות ובמקצועיות.
ביום ח' בכסלו תשפ"ה (9.12.2024), בעת שהכוח שהה בג'באליה שבצפון הרצועה, ובמהלך עלייה למשאיות בדרכם חזרה לישראל, פתחו מחבלים בירי ובשיגור טילי נ"ט לעבר הכוח. בהיתקלות נהרגו שלושה לוחמים, בהם ברק.
סמל ברק דניאל הלפרן נפל בקרב ביום ח' בכסלו תשפ"ה (9.12.2024), בהיותו בן תשע-עשרה. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בקריית שאול בתל אביב. הותיר אחריו הורים ושני אחים. לאחר נפילתו הועלה לדרגת סמל-ראשון.
אביו ניר ספד: "בן אהוב שלי, איזה בן אדם אתה. אני לא מצליח לעכל את הבשורה הקשה, איך הלכת לנו? היית צריך להיות בבית ברגילה. איך מתמודדים עם זה? כל מה שעשית בחיים, עשית מושלם. חינכת כמדריך, כמו אח בצופים, חינכת לערכים, עצמאות ואהבת המדינה. כדורסל - איך אהבת את המשחק. זכית עם הקבוצה שלך באליפות המדינה, שיחקת בנבחרת של התיכון והיית השחקן האהוב בקבוצה".
אחיו, אופיר, נפרד: "אני לא מאמין שאני מדבר עליך בזמן עבר. אי אפשר להסביר במילים איזה אח היית, איזה חבר היית. ברק שלי, אני רוצה להגיד לך שאני אוהב אותך. אני מצטער שלא הייתי שם, מגן עליך בגופי כמו שאתה היית עושה. היית בן אדם מלא אור, אושר ושמחה, תמיד מפיץ אהבה לכל מקום שאתה הולך... בתור אחיך הבכור, מטרתי העליונה היא לשמר את שמחת החיים שלך, את האהבה ואת החיות שהיית זורק על הדרך לכל אחד".
זכרו של ברק מונצח במגוון דרכים, בהן:
בני משפחה וחברים רצו לזכרו של ברק במרוץ קריית אונו.
תיכון בן צבי שבו למד ערך משחק כדורסל לזכרו.
ברק מונצח עם כל נופלי החטיבה במצודת יואב – בית חטיבת גבעתי.