קורות חיים
בנם של טטיאנה ויורי. נולד ביום ט' בחשוון תשס"ד (3.11.2003) בנוף הגליל (נקראה אז - נצרת עילית). אח לכריסטינה.
איליה גדל והתחנך בנוף הגליל, למד בבית הספר היסודי "מנחם בגין" בעיר ובפנימיית כפר הנוער "ויצ"ו ניר העמק", הסמוך לעפולה.
ילד חייכן, אהוב ומוקף בחברים, שנהג באחרים בנימוס ובכבוד ודיבר רק טובות על כל אדם. מגיל צעיר אהב את הטבע ואת הים, נהנה לבקר במעיינות ברחבי הארץ, אהב מאוד מוזיקה וניגן על סקסופון. בנוסף, התעניין בצילום ובעיקר נהנה לצלם מכוניות נדירות ומיוחדות.
בתיכון הצטרף למגמת המשטרה של כפר הנוער. הוא גילה עניין רב בעבודת המשטרה, למד ברצינות ובאחריות וסיים את לימודיו בהצלחה. "הילד שתמיד התנדב לכל בקשה בחפץ לב לעזור והיה הראשון להיענות", סיפרה המחנכת שלו. "מודל לחיקוי, ערכי, מקסים ואוהב אדם", הוסיף מנהל כפר הנוער.
ב-1.5.2022 התגייס לצה"ל ושירת כלוחם בגדוד "רותם" של חטיבת "גבעתי". במסגרת תפקידו, שימש כמקלען וכאחראי על הנמ"ר (כלי רכב משוריין המבוסס על גוף טנק ה"מרכבה"), והצטיין בכל אשר עשה. הוא אהב מאוד את הצבא, התגאה לשרת בתפקיד קרבי וחלם לצאת לקורס קצינים.
סימן ההיכר הבולט ביותר של איליה היה ליבו הטוב והרחב. תמיד שאף לעזור לכולם, ראה את החלש וחשב קודם כול על האחר ורק אז על עצמו. כבר בבית הספר סייע לילדים שהתקשו להשתלב בחברה וכשהגיע לצבא תמך בחיילים בודדים.
בכל מקום אליו הגיע הפיץ חיוביות, אור ושמחה, אהב לצחוק ולהצחיק ושאף שכל מי שסביבו ירגיש טוב, יחייך וישמח. הייתה לו יכולת לפתור סכסוכים, להרגיע ריבים וכעסים וליישב מחלוקות, הוא ידע לתת מוטיבציה ולהעביר כל עצב או קושי עם חיבוק, חיוך ומילה טובה.
את חברתו, אלה, אהב בכל ליבו ותכנן לצאת איתה לטיול גדול אחרי השחרור.
ב-2023 התחיל במסגרת הצבא תהליך גיור כדי להפוך, כדבריו, ל"יהודי על מלא".
בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.
איליה לחם מיומה הראשון של המלחמה והיה בין ראשוני הלוחמים שנכנסו לתמרון הקרקעי בשטח רצועת עזה. המחשבה על החטופים הנמצאים בידי החמאס, בעיקר הילדים שבהם, הייתה קשה לו מאוד, והוא היה נחוש להציל את חייהם. לקרוביו אמר במספר הזדמנויות: "אני לא חוזר הביתה עד שהילדים וכל החטופים לא חוזרים".
חבריו ללחימה סיפרו שהרגיע אותם, נסך בהם ביטחון בזמני מתח וחוסר ודאות והחדיר בהם מוטיבציה.
ביום שני, 20.11.2023, בעיצומו של קרב מול מחבלי החמאס בעיר ג'באליה שבצפון הרצועה, איליה נפגע ונהרג.
סמל איליה סנקין נפל בקרב ביום ז' בכסלו תשפ"ד (20.11.2023). בן עשרים בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בנוף הגליל. הותיר אחריו הורים ואחות.
לאחר נפילתו הועלה לדרגת סמל ראשון.
משפחתו של איליה אישרה לתרום את איבריו, ובזכותם ניצלו חיים.
אחותו הגדולה, כריסטינה, ספדה לו: "איליה היה ילד מקסים, היו לו הרבה חברים שהיו באים אלינו הביתה, הוא מאוד אהב את החיים... הוא אמר לי: 'את יודעת, הייתה לי הרגשה שבשירות שלי אני אלחם'. כנראה הוא ידע, כי ביום האחרון שדיברנו הוא היה כזה חייכן, אמר שהכול יהיה בסדר, 'אני אחזור, תשמרו על עצמכם'... אני עדיין מחכה לו שיבוא".
חברתו, אלה, ספדה: "מתגעגעת לחיוך היפה שלך, לצחוק שלך, אתה היחיד שבאמת היה מצחיק אותי. לקחו לי את הדבר הכי טוב שהיה לי, האהבה הראשונה שלי... היו לנו כל כך הרבה תכנונים לאחרי השחרור שלך. לטוס לחו"ל לכמה חודשים, לחסוך כסף ולעבור לצפון, לגור במושב או בקיבוץ עם כמה חיות.
"ביום שבת הייתה השיחה האחרונה שלנו... אמרת לי: 'במלחמה הזאת הבנתי כמה אני אוהב אותך. את האישה שלי, חתונה'. אתה היית האושר בחיים שלי, האור שלי. נתת בשבילי הכול... כולם אמרו איזה ילד מדהים אתה. תמיד ידעת להעריך, תמיד היו לך יעדים, ילד שאפתן. לימדת אותי הרבה בחיים, לימדת אותי גם מה זה לאהוב".
בבית הספר היסודי "מנחם בגין" בו למד איליה, הוקמה גינה בצורת לב בשם: "גינת הלב הטוב של איליה". במרכז הגינה הוצב "ספסל החברות" לזכרו. בבית הספר נערך גם קונצרט לזכרו.
בכפר הנוער "ניר העמק" הוצב "שולחן החברים של סנקין", עליו צויר דיוקנו של איליה לצד סמל חטיבת "גבעתי". בכפר נערך "שבוע צה"ל" לזכר איליה, וכן מסע רגלי ומסע אופניים לזכרו.
עמודי הנצחה לאיליה נפתחו באינסטגרם, תחת השם remember_ilya_ ובטיקטוק, תחת השם remember.ilya.
עמודים נוספים לזכרו נפתחו באתרים "למלא את החלל" ו-memoriz.plus.