קורות חיים
אבנר בן יהודה-שלמה ושולמית. נולד ב-1911 בכאו שבתימן ועלה לארץ עם הוריו בתרע"ח. אחרי לימוד בבית-הספר העממי בנס-ציונה יצא לעבודה. הצטרף ל"הסתדרות העובדים", נלחם בשמרנות הדור הקשיש שבעדתו ובהתנגדותם להשתלבות הדור הצעיר בחיי העבודה והקידמה. השתתף ביסוד מושב העובדים התימנים טירת-שלום (ליד נס-ציונה) ועלה על הקרקע בין הראשונים ב-1930. שימש מזכיר המושב וחבר מועצת הפועלים. פעל למען הכנסת התושבים באופן קיבוצי ל"הסתדרות". יזם והמריץ הכנסת מים וחשמל וסניף קופת-חולים לכפר, והיה מראשי מנהיגי המושב ופעיליו והקדיש לכך את כל זמנו הפנוי והרבה מרץ ועמל. חבר ה"הגנה" ומפעיליה משנת 1935. אירגן והדריך ואימן במקומות שונים. במהומות 1936 התגייס לנוטרות ומאז שירת בה בתמידות. ב-1942 סיים מטעם ה"הגנה" קורס מ"כ והיה מפקד אזור טירת-שלום. בחורף תש"ח היה פעיל בהגנת המקום והסביבה והשתתף בקרב על קוביבה. ושני בניו הגדולים- מתוך חמשת ילדיו - השתתפו בשירותי קשר ואיתות. פעם בבוקר, אחרי בלימת הפלישה המצרית, קיבל ידיעה כי על הגבעה בקוביבה נמצא מוקש. העביר את הידיעה למטה החבלה ונשלח לבדיקת המקום. שם מצא פגז-מרגמה, ומשלא הצליח לפוצצו ביריות. החל לפרקו בידיו. הפגז התפוצץ וריסק אותו ואת שני בניו: יהודה- בן 15, שהיה איש הגדנ"ע הפעיל במקום, אירגן קבוצת קשרים, ועמד להישלח לקורס מדריכי קשר, ומתתיהו- בן 13, ששימש גם הוא כקשר בין עמדות המגינים. ב-4.7.1948 נקבר למחרת בנס-ציונה. הניח אשה, מרים, ו-3 ילדים, שנשארו מ-5.