סמל ברנרדו מלמוד ז"ל

קורות חיים

בן לואיס ואסתר. נולד ביום כ"ז בשבט תשי"א (5.1.1951) במונטבידאו שבאורוגואי. על-אף שגדל בסביבה נוצרית שררה בביתו של ברנרדו אוירה יהודית. בביתם היה מבקר מורה פרטי שלימד את ילדי הבית עברית. ברנרדו הצטיין בלימודיו בבית-הספר היסודי, היה נער עליז וחברתי, התחבב על כולם ונחשב בעיני חבריו למנהיגם הרוחני. מטבעו היה נער שקט וצנוע, עסק לעתים בציור ואהב קריאת ספרות יפה. חיבה מיוחדת הייתה לו לספורט. הוא מצא עניין רב באתלטיקה קלה והגיע להישגים מעולים ואף הוכתר כאלוף אורוגואי לנוער בריצות קצרות וקפיצה למרחק.

הוא עלה לישראל עם משפחתו בשנת 1966, והצטרף לקיבוץ שריד. גם בקיבוץ הרבה לעסוק בפעילות ספורטיבית והגיע לתוצאות טובות - אלוף עמק יזרעאל. ברנרדו נקלט מהר בחברה הישראלית, בשל מידותיו היפות וחביבותו הרבה. אהבת הריקוד והשירה הפכו אותו עד מהרה לאחד מן החבורה. הוא היה בעל כושר ביטוי טוב ותחומי התענינותו היו רבים. הוא התעניין בספרות יפה ואף עסק שעות רבות בלימוד שפות לועזיות. הוא זיכה את כל הסובבים אותו בתשומת-לב והיה נכון לעזור לכל אדם.

גויס לצה"ל במחצית ינואר 1971 והתנדב לשרת באחת מיחידות הצנחנים המובחרות של צה"ל. במצבים הקשים ביותר עמד בכבוד, ידע לשלוט על עצמו ולעודד את חבריו. היו לו תכניות רבות להשתלבות בחיים בארץ עם תום השירות. הוא התכונן ללמוד אדריכלות, לקחת חלק פעיל בחיי החברה ולתרום רבות למדינה. ביום ט"ו בחשון תשל"ג (23.10.1972), נפל במילוי תפקידו. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בקרית-שאול.

מפקדו ציין במכתב-תנחומים, בין השאר: "הכרתיו מיומו הראשון בצה"ל, כחייל שקט וחביב, אהוב על חבריו לנשק חיילים ומפקדים כאחד. כחייל מן השורה שנחשב למעולה - את אשר נדרש מילא בקפידה ובשקט נפשי מיוחד לו בלבד".