טר"ש יעקב נוסבוים ז"ל

קורות חיים

בן מאיר וקלרה, בן למשפחת רבנים ידועה. נולד ביום כ"ח בכסלו תרפ"ח בפולדה, אשר בגרמניה. בעודו ילד עברה המשפחה לפרנקפורט. שם למד בבית-ספר חרדי. עם עלות הנאצים לשלטון נדדה המשפחה ועברה את הגבול לצרפת, אחר-כך - לשוייץ ואיטליה. בכל התחנות האלו למד הנער ובכל מקום סיגל לעצמו את שפת המדינה על בוריה.

עלה ארצה ביחד עם המשפחה בשנת 1939. למד בבית-הספר "נצח ישראל" בפתח-תקוה ומשסיים אותו למד בשקידה בישיבת הרב עמיאל. היה פעיל בארגון הנוער הדתי בין בוגרי בית הספר "ביל"ו". משאת נפשו היתה תורה ועבודה, ובד בבד עם עסקו בתורה רכש לו מקצוע של חשמלאי-מכני. עבד במקצועו, אף עזר בעבודה זו למשפחה שהיתה נתונה במצב דחוק. בכל תנאי חייו היה זהיר במצוות ובמנהגי המסורת.

כחבר באגודת-הספורט "אליצור" התאמן בימיה והשתתף בהתלהבות בפעולותיה הלגליות והבלתי-לגליות להעלאת המעפילים. מנעוריו - חבר פעיל ומסור ב"הגנה" ומקדיש לה את כל עתותיו הפנויות. לשנת-שירות הלך לקבוצת "יבנה" הדתית במסגרת הצופים הדתיים. הרבה אהבה וכוונה השקיע שם בעבודה חקלאית, בה ראה תיקון לעם ישראל. אחרי שובו מיבנה חזר לעבודתו בבית-המלאכה לחשמלאות מכנית ובהתלהבות התמסר לפעולות ציבוריות שונות, כגון: התרמות לקרנות הלאומיות, לעבודה חינוכית וסידורית ב"מועדון בוגרי בתי-הספר הדתיים בארץ-ישראל", והיה נציגם במוסדות. "אדיב ולבבי, דייקן וממושמע, בעל נימוסים אציליים, לעולם לא רגז על חברו" - כתב הממונה עליו בבית-המלאכה.

עם תחילת המאורעות היה בין המתגייסים הראשונים וצורף ליחידה דתית. משם נשלח לקורס-חובשים בחולון. בשובו מן הקורס לא חזר עוד, לצערו הרב, ליחידתו הדתית, ונשלח כחובש פלוגתי בחטיבת "גבעתי". השתתף בקרבות רבים בסביבות תל-אביב, בפריצת הדרך לירושלים ואף הגיע כמגן ליבנה אשר עבד בה לפנים כחקלאי נלהב. בכל שירותו הצבאי הקפיד על מצוות הדת, על אף הקשיים הכרוכים בכך.

נפל בבית-דראס בשעת פריצת הדרך לג'וליס-אשדוד, בנשאו פצוע על שכמו אשר הצילו מעמדתו תוך כדי נסיגה של המחלקה. נפגע מפגז ומת בו במקום ב-10.6.1948. מפקדו ציין בדין-וחשבון מהקרב הזה את גבורתו של יעקב אשר הגיש עזרה לחברו ללא רתיעה. גופתו נאספה אחרי 9 חודשים עם גוויות חבריו שנפלו אתו והועברה לנחלת-יצחק ב-9.3.1949.

אחרי אחת ההתקפות הליליות של המצרים, בשעה שבחורינו נאלצו לסגת מהעמדות, כתב: "שמיכתי, מעילי ועוד חפצים נשארו במקום, אך את רשימותי מקורס החובשים הצלתי".