רב"ט משה הררי ז"ל

קורות חיים

בן ישראל ולאה. נולד ביום-הכיפורים תרפ"ז בזארמבי-קושצ'לני שבפולין. למד ב"חדר" ובבית-ספר פולני. נתיתם מאביו בילדותו וב-1936 עלה עם אמו אל אחיו ואחותו בקבוצת "החוגים" שברעננה.

כעבור חודש כבר דיבר עברית ורכב יום יום על חמור, ללמוד בבית-החינוך בכפר מל"ל. משעלתה קבוצת "החוגים" להתנחל במעוז-חיים ושם לא היתה כיתה מתאימה לו בבית-הספר, נשלח ללמוד בתל-יוסף.

הילד הקטן והנפחד התערה מיד בחיי החברה החדשה וגדל לעלם חסון. הצליח בלימודים ובספורט והיה מראשי הפעילים ב"חברת-הנוער". בשעה שחבריו ביקרו אצל הוריהם הוא בילה בחדר-הקריאה של המבוגרים ואחר-כך נעשה בן-בית אצל אחת המשפחות שקירבה אותו מאד.

בעבודת המשק מצא את מקומו ברפתנות והתמסר לה. אחרי גמר כיתות-ההמשך התגייס לפלמ"ח. השתתף בפיצוץ הראדאר על הכרמל נפצע בידו, ולקח חלק גם במבצעים אחרים בימי המאבק. גמר קורס מ"כ והיה למדריך חביב על חניכיו ומפקדיו.

בחורף תש"ח השתתף בהרבה מבצעים, ביניהם בפעולות ענשין על בלד א-שייך, באזור שפרעם, בדרך נצרת חיפה ולאחרונה בכפר קנה, שם נפצע ברגלו ונשלח להחלמה בתל-יוסף. בתקופה זו שירת בפעולה אנטי-אוירית ובהדרכת טירונים. עוד לפני החלמתו הגמורה חזר לגדודו בחטיבת "יפתח", כי לא יכול "להרקיב" בשלוה בשעה שחבריו נלחמים ונופלים.

עד להבראתו השלמה הועסק באימון טירונים בקבאב ליד רמלה. בשעת האימונים באזור קבוצת גזר הוקף פתאום המקום על-ידי כוח גדול של הלגיון במשורינים ומאות חיילים, וכנגדם רק חברי המשק. משה בראש הכיתה מיהרו לקיבוץ והצטרפו אל המגינים. הודות לפעולת כיתת הפלמ"ח בפיקודו של משה, נמנעה התפרצות מידית של חיל הרגלים הערבי ועל אף החיפוי הכבד נאלצו לסגת שלוש פעמים מחמת אש רובי הכיתה.

מגיני העמדות בגזרות האחרות נטשו עמדה אחר עמדה. רק כיתת הפלמ"ח המשיכה ללחום בקטע המסוכן ביותר. משה החליט לא לסגת - יהיה אשר יהיה. כי ידע: עם נטישת עמדת הכיתה יחדור האויב מיד למרכז הנקודה. למעלה משעתיים עמדו החברים בקרב פנים אל פנים עם האויב, ונלחמו עד הרגע האחרון. גופותיהם נמצאו מוטלות בחפירת המגן זו ליד זו.

משה נפצע קשה וללא עזרה הגיע לבדו אל מקלט העזרה הראשונה. כשאפסה כל תקווה להחזיק מעמד יצא חבוש ובידו כילה לבנה על חוד רובה, להודיע על כניעה ולמנוע טבח. נפגע ביריה (לפי העדויות על ידי קצין בריטי של הלגיון) ונפל ב- 10.6.1948. נקבר בגזר.