קורות חיים
אייל חי איתנו תשע עשרה שנה ועשרה ימים. הוא נולד ברמת-גן ב- 7 בנובמבר 1968. ילד ערני וחכם שניחן בדימיון ובזיכרון נדירים. מקטנות בנה לעצמו עולם עשיר במשחקי פנטסיה וכבר בכיתה ג' החל לכתוב. הוא כתב שירים וסיפורי מדע בדיוני. בגיל 5 נולד לו אח, גיא, ובגיל 9 אחות, לילך. כשהיה בן 11 למד נגינה על פסנתר ונהג להאזין שעות למוזיקה ולנגן מ"שמיעה" מנגינות שאהב. שנים אח"כ, כשחזר מהצבא עייף ומזיע, היה יושב ליד הפסנתר ומנגן אותן יצירות שאהב: הטוקטה של באך, "לאליז", "סיפור אהבה", "עלים ירוקים" ועוד. עם לימודיו בתיכון החל אייל להתעניין במחשב, היה יושב עד השעות הקטנות של הלילה ומתכנת או לחילופין משחק עם חבריו או עם אחיו במשחק הדימיון: "דרקונים ומבוכים". עם גיוסו לצבא, לאחר שנפסל לטייס בגלל סעיף עיניים, החליט לשרת ביחידה קרבית, משום שהאמין כי זו הדרך הנכונה לשרת את ארצו. וכך כתב: … הפתרון האידיאלי הוא, להשתלט על הרגשות ומבחינה פסיכולוגית לשכנע את המוח כי בסופו של דבר אני מגן על המדינה ועלי לעשות זאת ברצון וביעילות, בלי לחשוב על היום הבא …" (מתוך חיבור שכתב בכיתה י"ב). מרגע שהתגייס הפך להיות "מורעל". הוא אהב את הצבא והיה גאה בגבעתי. מעולם לא התלונן על קשיים ותכנן להמשיך במסלול מקוצר לקצונה. אייל הפך תוך זמן קצר לדמות מרכזית בקרב חבריו ומפקדיו בגבעתי. את הטירונות סיים כחניך מצטיין ומיד אחריה יצא לתעסוקה בשכם. ב- 17 בנובמבר 1987 השתתף אייל בתרגיל חטיבתי בתפקיד קשר מ"פ. חבריו ומפקדיו מספרים שהיה מאושר מהתפקיד ממש עד אותו רגע בו נהרג מכדור שנורה לעברו בטעות ושם קץ לחייו הצעירים, לכל תכניותיו ולכל תקוותינו.
אייל נהרג בתאונת אימונים שניתן היה למנעה!
נולד בר"ג ב- 7/11/1968, אח לגיא ולילך.