סגן יצחק הלר ז"ל

קורות חיים

הלר יצחק בן יחיאל וחיה. נולד ביום 5.6.1925 בתל-אביב. בהיותו תינוק נסעו הוריו לגרמניה וב-1933 חזר עמם לתל-אביב.

גמר בהצטיינות את בית-הספר "אחד-העם" וקיבל סטיפנדיה לגימנסיה "בלפור". עוד בילדותו התבלט בתכונותיו: אומץ, רדיפת- צדק קנאית ורוחב-לב. הרבה לקרוא והצטיין בציור. בעל מחשבה מקורית וביקרתית. כשסיים את המחלקה ה-5 של הגימנסיה עברו הוריו לכפר והוא הפסיק את לימודיו כדי לעזור בהקמת המשק. בן 16 הטיל על עצמו במסירות ללא גבול את עול הבית. בו בזמן היה החבר הצעיר ביותר בחי"ש בסביבה. בן 17 נתקבל למשמר-הנע של הרוכבים במשטרת הישובים העברים בכפר-שמריהו, ואחר-כך היה מפקדם. מתוך מסירות ואחריות לתפקיד דחה את הצעות בני המשפחה לתמוך בו בהשתלמות בלימודיו. מגיל צעיר השתתף בכל פעולות ה"שורה": מ"סליק" בתקופת משפטי הנשק ועד הורדת מעפילים, פיצוץ הרכבות, פעולת שרונה, שבה שימש מפקד יחידת סיירים, ועוד. חמש שנים שירת במשמר-הנע. שוחרר באביב 1947. עבר לתל-אביב והתחיל לעבוד במסגריה. חשב ללמוד בערבים, אבל תפקידיו כמפקד יחידת סיירים תפסו את כל זמנו ונבצר ממנו להמשיך בלימודיו. בפרוץ מלחמת השחרור הוצע לו תפקיד ב"הגנה" בסביבת בית הוריו, אך הוא דחה הצעה זו בטענו שמקומו בקו הראשון. לאחר ה-29 בנובמבר השתתף בשתי התקפות על יזור ובכיבוש תל-א-ריש. עבד בחבלה בתחבורה הערבית. בדצמבר 1947 נשלח לקיבוץ ו', ליד בית-דגון, שהיה מנותק, בתפקיד סגן מפקד המקום. עם הקמת חטיבת "גבעתי" הוצע לו תפקיד אדמיניסטרטיבי, אבל יצחק, שהיה איש קרב, דחה אותו. בינואר 1948 הדריך בקורס לסיירים בקריה. נשלך לבן-שמן כמפקד בקורס למפקדי-כיתות ואחראי לביטחון המושב הנצור. אחר-כך נשלח לקורס לצלפים שסיימו בהצטיינות. היה אהוב ונערץ על פקודיו ומפקדיו שבטחו בו לחלוטין. לפעולת "נחשון" מונה למפקד מחלקה. נפל בראשית הפעולה ב-4.4.1948 בין נען וחולדה ונקבר בנען. ב-18.5.1950 הועבר לנחלת-יצחק.