טוראי יוסף גם ז"ל

קורות חיים

בן שמריהו ורחל. נולד בי"ד בתשרי תרפ"ט (28.9.1928) בבריסק שבפולין. עלה עם הוריו ומשפחתו לארץ בהיותו בן חמש שנים בשנת 1934. הוריו ראו בעלייה ארצה הגשמת חלום וקיוו שבעקבותים תעלה כל המשפחה העניפה. בבית ספג את אהבת הארץ וכאב יחד עם ההורים והמשפחה את אובדנה של משפחה המורחבת שנספתה בשואה.

התחנך חינוך דתי מסורתי. סיים את בית-הספר "תחכמוני" בתל אביב. אחר-כך עבד כפקיד עוזר, ובערבים למד בבית-ספר למסחר. את הלימודים מימן מעבודתו כפקיד ולאחר מכן כמנהל חשבונות, ואף עזר בכלכלת המשפחה לאחר שאביו חלה ולא היה מסוגל לעבוד. יוסף ניחן בשכל ישר, היה תלמיד חרוץ ושקדן והצטיין בלימודי המתמטיקה. תמיד עזר לחבריו. יוסף אהב לקרוא, לשחק שחמט ולצלם נוף ואנשים.

מגיל ט"ו -היה פעיל ב"הגנה", במסגרת הגדנ"ע, במשמרות "אליצור" ואחר-כך בפלוגה הדתית בחי"ש תל-אביב. היה בחוליה המסייעת. מילא כל פקודה בדייקנות, ניחן בשכל ישר. השתתף בהגנת השכונות הדרומיות של תל-אביב. מעולם לא סיפר בבית על פרטי פעולתו. היה צנוע ונחבא אל הכלים.

כשפרצה מלחמת-השחרור לא חיכה לצו הגיוס ויצא לגוש עציון עם חבריו באדר ב' תש"ח. לא חפץ להדאיג את הוריו, אך מסר להם: "אני יוצא לדרך רחוקה". והוסיף: "וכי מי ילך אם לא אני וצעירים כמוני? איני רוצה שגורלנו יהיה כגורל יהודי אירופה". היה גאה בכך שבעמדו על משמרתו בכפר עציון הוא מגן על הוריו בתל-אביב, ובמכתבו האחרון ביקש כי יסלחו לו על שאינו מסב ב"סדר" ליד שולחן אבא: "מקומי במשלט, על-יד הרובה..." ביום כ"ה בניסן תש"ח (4.5.1948) כשהתקיף הלגיון את המנזר הרוסי, פגע פגז בעמדת מכונת הירייה והשמידה על מטפליה -יוסף גם, וחברו משה זילברשטיין. עימו אבד יומנו. היה קבור בכפר-עציון. בתאריך כ"ה בחשוון תש"י (17.11.1949) הועבר עם שאר חללי הגוש למנוחת-עולמים להר-הרצל בירושלים.