טוראי יעקב גרובר ז"ל

קורות חיים

גרובר יעקב בן יחיד להוריו משה ורחל. נולד ב-14.7.1927 בירושלים. לרגל קשיי הפרנסה נדדה המשפחה למקומות-עבודה שונים בארץ והוא למד בבתי-החינוך בהרצליה ובכפר-סבא. נודע כתלמיד למופת, ביחוד בהיסטוריה, ובהרצליה כינוהו המורים בתואר"פרופסור להיסטוריה". בגיל 13, בהיות אביו נוטר במשכורת בלתי-מספקת, הפסיק הנער את לימודיו ונרתם לעבודה. בכפר-סבא היה חבר "הנוער העובד". ביקש מאביו בחשאי לשדל את האם שתסכים להתגייסותו לפלמ"ח. התחיל לשרת באילון שבגליל המערבי, התאמן ועבד בקיבוץ הזורע וביגור ואחר-כך הצטרף להכשרה המגויסת של "הנוער העובד" בקיבוץ "מעוז", ששינתה אחר-כך את שמה ל"מגינים" ובתקופה מאוחרת יותר עלתה להתישבות בעין-זיתים.

במחנה הקבוצה בהרצליה מילא תפקיד מרכז עבודה ונתחבב על החברים. בן 17 התנדב לבריגדה העברית, וכשקיבל חופשה ואפשרות לנסוע הביתה העדיף להישאר באיטליה ולנצל חופשתו לעבודת-עזרה במחנות העקורים. בהיותו בפאריס נתקל ברחוב באשה יהודיה בוכה משום שכומר סירב להחזיר לה את שני ילדיה שהציל מהובלתם למחנה-השמדה. יעקב נכנס אל הכומר והצליח להשפיע עליו בראיות מהתנ"ך, שיחזיר את הילדים לאמם ולעמם. כששוחרר וחזר הביתה מצא את הוריו שבבת-ים במצב חומרי קשה. לא ביקש מהמוסדות פיצויים כחייל משוחרר, כי לדעתו אין לבקש גמול בעד מילוי חובה, אלא נרתם לעבודה, ואת זמנו הפנוי הקדיש להדרכה בסניף "הנוער העובד". משעבר עם ההורים לחולון התמסר לפעולות ב"משמרת הצעירה" ונבחר למזכירותה.

כחבר חי"ש התיצב להגנת המקום מיד עם פרוץ המהומות הראשונות ונתגלה כבעל כושר צבאי מובהק. פעם נאסר על-ידי "שומרי הסדר" הבריטיים, שוחרר וחזר מיד לעמדתו. ידע את הסכנה הצפויה לו ושבוע לפני נפלו נפרד מאביו, באמרו : "אבא, אני הולך, אבל אתה צריך להיות מוכן לכל, ואפילו לכך שלא אשוב..." התנדב לסייר את הבית הגבוה בתל-א-ריש, שממנו שלחו הערבים יריות-רצח לרחובות חולון. חזר לשם עם החבלנים לפיצוץ הבית. הפיצוץ הצליח אך הוא נפגע מכדור ונפל ב-24.12.1947 .הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בנחלת-יצחק.