קורות חיים
כרמי, בן יוסף ונחמה, נולד ביום י"א באב תרפ"ד (11.8.1924) בניו-יורק וגדל שם בשנותיו הראשונות באוירה ציונית ועברית בבית הוריו ובבית-הספר. עוד בארצות-הברית למד עברית בישיבת "עץ - חיים" וגם הוריו דיברו אתו רק עברית. ב-1932 עלה עם הוריו לארץ והתישבו בתל-אביב. גמר את בית-הספר "ביל"ו" ואת הגימנסיה "מונטיפיורי" ופנה למקצוע רדיו-טכניקה. בן 15 הצטרף ל"הגנה" ושנה אחת שירת בפלמ"ח בדרגת מ"כ. במלחמת-העולם השניה התנדב לצבא ארצות-הברית ולחם במדבר המערבי ובו בזמן השתתף עם חבריו שבצבא הארצישראלי-הבריטי בפעולות למען ה"הגנה". אחרי המלחימה יעצוהו להשתלם במקצועו באמריקה על חשבון הממשלה, והוא השיב: "אך צחוק עושים לי. אני אסע לאמריקה ? והלא בארץ עוד מעט יהיה ,שמח'!" ואכן נכנס מיד אחרי שחרורו ל"הגנה" והשתתף בפעולות המרי והמאבק בביריה וככפר-גלעדי ובהעלאת מעפילים אל החוף, ואת תלאותיו ואף את מאסרו בשירותים אלה קיבל ברוח ההומור שבו ניחן והסביר אותם כתרגילי חיסון לקראת ההתמודדות הגדולה למען המולדת. מצהלת ההמונים על החלטת החלוקה יצא להגנת גבולות העיר בתפקיד לוחם ומ"כ. השתתף כחבלן בפיצוץ בית בן שלוש קומות בתל-א-ריש, שממנו צלף האויב על חולון ועל הדרך אליה, ושם נפל ביום 25.12.1947 נקבר בנחלת יצחק. לזכרו נקרא בית בקריה על שמו, "בית כרמי". נרשם בספר-הזהב על-ידי ההסתדרות הציונית באוהיו, ארצות-הברית.